בגליון האחרון של הערות וביאורים שיצא לאור לשבת פרשת תולדות הבאתי פירש"י בפרשת וירא ד"ה וישכם (כב, ג) וז"ל: "נזדרז למצוה".

ושאלתי שם, דקודם פסוק זה נאמר גם כן: "וישכם אברהם בבוקר ויקח לחם וחמת מים וגו'" (כא, יד), ולמה לא פירש רש"י שם שנזדרז למצוה, דהיינו למה שאמר לו הקב"ה (שם, יב): "...כל אשר תאמר אליך שמע בקולה וגו'". ובכל אופן הו"ל לרש"י לפרש למה נאמר וישכם.

ועל שאלה זו תירץ שם המערכת וז"ל: "אולי א"ל ששם בשילוח ישמעאל מובן למה הזדרז אברהם לשלוח ישמעאל, מכיון שהיה לו השפעה לא טובה על יצחק וגם ירה חצים עליו וכו' ולכן הזדרז לשלחו, משא"כ כאן כשהקב"ה ציוה לו להעלות בנו לעולם מסתבר שהי' צריך לחכות קצת כדי להיות עוד זמן עם בנו קודם שיעלהו לעולם", עכ"ל.

וצריך עיון קצת בתירוצו, שלפי דבריהם ששם בשילוח ישמעאל מובן למה הזדרז אברהם מכיון שהיה לו השפעה לא טובה וגם ירה חצים על יצחק, למה נאמר (שם, יא): "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על עודות בנו", ופירש רש"י שם: "ופשוטו על שאומרת לו לשלחו". שמשם משמע לכאורה שאף שאברהם ידע שישמעאל הלך בדרך לא טוב אעפ"כ מאיזה טעם (שיתבאר לקמן) הרע הדבר בעיניו לשלח את ישמעאל, ומה ששלח אותו הי' אך ורק מצד מה שאמר לו הקב"ה "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה*".

ואם כן, עדיין השאלה במקומה עומדת, דהיינו, למה לא פירש רש"י כאן שנזדרז למצוה.

בנוגע למה ששאלתי לעיל למה באמת הרע לאברהם לשלח את ישמעאל מאחר שהיה לו השפעה לא טובה וגם ירה חצים על יצחק, ראיתי בפירוש המזרחי על פירש"י ד"ה על אודות בנו (שם, יא): "ופשוטו על שאומרת לו לשלחו", וז"ל: "ויהיה פירוש "מצחק" כמשמעו כמנהג הנערים ושרה נתקנאה בו, ולפיכך וירע הדבר בעיני אברהם לשלחו", עכ"ל.

שלכאורה משמע מפירושו שהי' קשה לו השאלה הנ"ל, דהיינו שאם הפירוש של "מצחק" הוא כמו שפירש"י בד"ה הזה (שם, ט): "עבודה זרה, גילוי עריות ורציחה", למה באמת הרע לאברהם לשלחו, לכן פירש שלפי פירוש זה ("ופשוטו על שאומרת לשלחו") צריכים לפרש הפירוש של מצחק באופן אחר, דהיינו "כמנהג הנערים", ולכן הרע לשלחו.

אבל גם לפי פירוש זה עדיין השאלה במקומה עומדת למה לא פירש רש"י על וישכם אברהם בבקר, שנזדרז למצוה.

אמנם הלבוש האורה מביא פירושו של המזרחי ומקשה עליו, וז"ל: "וזהו דוחק שיחזיר רש"י גם כן מפירוש של מצחק ולא יאמר עליו גם כן ופשוטו כמשמעו כמנהג הנערים כו' לכך נ"ל שאין רש"י חוזר ממה שפירש על מצחק שהוא ג"ע ועבודת כוכבים וש"ד אלא שקשה לו על פירוש על אודות בנו שיצא לתרבות רעה שזה הוא דבר פשוטו שוודאי שהיה רע ומר בעיניו זה ימים רבים על התרבות רעה על ישמעאל קודם שתאמר לו שרה ולא היה צריך הכתוב לכתוב זה כי וודאי היה משגיח עליו בכל עת ידע רוע מעלליו והוכיחו על זה ולא קיבל תוכחה והיה מצטער על זה מאד אבל לא רצה לשלחו כי היה מצפה אולי יחזור בתשובה על ידי שיוכיחנו תמיד, ולכך עכשיו שאמרה לו שרה גרש וגו' וירע בעיניו וגו' כי חשש פן יהיה סבה שלא יעשה תשובה לעולם אם לא יהיה אצלו שיוכיחנו, עכ"ל.

והאור החיים פירש גם כן על דרך זה, וז"ל: "פירוש לבל יצא לתרבות רעה וישתקע באומנות רעות בצאתו מבית אביו, וסוף כל סוף בנו הוא", עכ"ל.

ועיין גם בפירש"י בפרשת לך לך ד"ה יחיה לפניך (יז, יח): "יחיה לפניך יחיה ביראתך וכו'", עכ"ל.

ואם כן גם לפי פירוש זה עדיין השאלה במקומה עומדת, למה לא פירש רש"י על "וישכם אברהם בבקר" שנזדדרז למצוה.

ולכאורה מצד אחד יכולים לומר ששילוחו של ישמעאל היה קשה לאברהם יותר מעקידת יצחק, ששם הי' מיתה גשמיות וכאן מיתה רוחניות, שחמור יותר.

ב. ויש להעיר שהלשון של וישכם בבקר מציינו כמה פעמים בתורה ואין רש"י מפרש למה נאמר:

בפרשת וירא (יט, כז): וישכם אברהם בבקר וגו'.

שם, ח': וישכם אבימלך בבקר וגו'.

בפרשת תולדות (כו, לא): וישכימו בבקר וגו'.

בפרשת ויצא (לב, א): וישכם לבן בבקר וגו'.

ואולי יש לומר שבכל המקומות הנ"ל אין רש"י צריך לפרש שאולי כן הי' המנהג של בני אדם להשכים בבקר.

משא"כ בהעקידה, הי' קשה לרש"י, כלשון של המערכת הנ"ל, שמסתבר שהי' צריך לחכות קצת כדי להיות עוד זמן עם בנו קודם שיעלהו לעולה.

אבל עדיין קשה קצת מפרש"י פרשת תשא ד"ה וישכימו (לב, ו): "השטן זרזם שיחטאו", שלמה כאן צריך רש"י לפרש יותר ממקומות הנ"ל.

וראיתי במשכיל לדוד שפירש שם על פירש"י, וז"ל: דק"ל למאי נ"מ כתיב וישכימו הוה ליה למימר ויקומו ממחרת ומשני דקמ"ל שהשטן זירזם קודם אור הבוקר שאם לא כן לא היו חוטאים שמשה ירש בבוקר דכל עליותיו וירידותיו בהשכמה, עכ"ל.

אבל לפי דבריו, הרי השאלה בכל המקומות שנזכרתי לעיל, הרי גם שם הי' יכול לומר "ויקם" "ויקומו".