בפירש"י בפרשת וישב ד"ה ישא פרעה את ראשך (מ, יג): ל' חשבון כשיפקוד שאר עבדיו לשרת לפניו בסעודה ימנה אותך עמהם, עכ"ל.

ובד"ה וישא את ראש וגו' (שם, כ): מנאם עם שאר עבדיו, שהיה מונה המשרתים שישרתו לו בסעודתו וזכר את אלו בתוכם כמו שאו את ראש ל' מנין, עכ"ל.

התוכן הכללי של שני פירושי רש"י אלו הוא שוה, לכאורה. ואם כן למה מביא רש"י ראי' לפירושו ("כמו שאו את ראש") דוקא בד"ה השני.

לאחר שכתבתי זה ראיתי בספר יוסף הלל (ביאורים והערות על פירש"י עה"ת) שכתב על ד"ה ישא פרעה את ראשך, וז"ל:

בדפוס אלקבץ הנוסחא, ישא פרעה את ראשך, והוא לשון חשבון כמו כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם כלומר כשיפקיד וכו'.

ובההערה שם כתב, וז"ל:

הקשה המהרנ"ש באמרי שפר, וז"ל, לקמן בפסוק וישא את ראש וגו' כתב כמו שאו את ראש לשון מנין, ולא ידעתי למה לא הביא ראי' הזאת בפסוק הקודם, עכ"ל. ולנוסחת האלקבץ ניחא טפי, עכ"ל ההערה שם.

והנה הטעם מה שניחא טפי הוא מפני שלנוסחת האלקבץ מביא רש"י ראי' לפירושו גם בד"ה הראשון. אבל גם לנוסח זה עדיין צריך להבין למה מביא רש"י בד"ה הראשון ראי' מפסוק בפרשת כי תשא, ובד"ה השני מביא ראי' מפסוק בפרשת במדבר.

ונוסף לזה:

כמדומה לי שכ"ק אדמו"ר אמר באחד השיחות שלו על פירש"י (אינני זוכר על איזה פירש"י, וכמובן שהלשון אינו מדויק) שהיות שבהשגחה פרטית הגיע לנו דוקא הנוסח הזה הנפוץ ברוב החומשים שלנו צריך להיות נוסח זה מובן בלי לתקן בה מנוסחאות אחרים שאינם נפוצים כל כך.