במה שהקשה בהערה הקודמת דמאחר ש"מכל מקום ולך תהיה צדקה" א"כ למה נאמר "וברכך"? (כמ"ש בפנים) אולי י"ל באו"א קצת, דשם מובן מדוע נאמר "וברכך", כי בפשטות התורה נותנת ג' טעמים מדוע כדאי להשיב את העבוט, כי: א) ושכב בשלמתו (תעשה לו טובה), ב) וברכך (הוא יודה לך על הטוב וכו') ג) ולך תהיה צדקה וכו'.

רק שקשה לו לרש"י איך אומרת התורה "וברכך", הלא יכול להיות שלא יברכך, וא"כ הטעם הזה לא יתכן? וע"ז מתרץ רש"י, שאה"נ שיכול להיות שלא יברכך, אבל מ"מ נשאר הטעם של "ולך תהיה צדקה וכו'".

משא"כ בפסוק שלנו שנאמר "ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא", מובן הקושיא שמאחר ד"והיה בך חטא" מ"מ, מה מוסיף "ולא יקרא עליך אל ה'", שהלא הקריאה היא אל ה', וא"כ זה לא מוסיף שום טעם מדוע יתן שכרו וכו'.

ואולי בזה יומתק ג"כ מדוע שם רש"י מפרש התיבה "וברכך", וכאן מפרש התיבות "והיה בך חטא", כי שם קשה על תיבת "וברכך" כנ"ל, שיכול להיות שלא יברך וכו'. משא"כ כאן לא קשה מידי על התיבות "ולא יקרא עליך וגו'", שאף שיכול להיות שלא יקרא, אבל מ"מ יכול להיות שכן יקרא (ויש כאן נטיה חזקה שכן יקרא מאחר שאתה עושקו, משא"כ שם שחושב שמגיע לו ולכן אינו מוכרח כלל שיברכו ודו"ק), ולכן זהו טעם מספיק שלא יעשוק השכר, אבל כשמגיעים לתיבות "והיה בך חטא", קשה, הלא החטא אינו תלוי אם יקרא אם לאו, וע"ז מפרש רש"י דאה"נ אלא שממהרין וכו' ומסיימים בטוב.