ברכה לג, ג "אף חובב עמים" מפרש"י גם חיבה יתירה חבב את השבטים כל אחד קרוי עם, (ועל) כל קדושיו בידיך מפרש, נפשות הצדיקים גנוזות אתו כו' (וממשיך) והם תכו לרגליך (הרי"ז טעם על הנ"ל) והם ראויים לכך שהרי תכו עצמן לתחתית ההר. (ועוד) ישא מדברותיך - נשאו עליהם עול תורתיך. והיינו שתכו גו' וישא גו' זהו טעם על אף חובב גו'.

דבר אחר אף חובב עמים אף בשעת חיבתן של אומות העולם שהראית לאומות פנים שוחקות ומסרת ישראל בידם (הנה). כל קדושיו בידיך - כל צדיקיהם וטוביהם דבקו בך. (דא"ג, צ"ע למה מוסיף רש"י וטוביהם בפי' הב') דלכאו' הלא מלות קדושים שוה בהב' פירושים היינו הן אם נפרש נפשות הצדיקים גנוזות אתו או שנפרש קדושיו לא משו ממך. ובשתיהם (בהב' פירושים) יכולים לפרש צדיקים - טובים, וצ"ע). ולפי פירוש זה יהי' הפיר של תכו לרגליך - מתמצעים ומתכנסים לתחת צלך. והיינו שתכו לרגליך זהו המשך לכל קדושיו בידיך ותכו לרגליך. וכמו"כ ישא מדברותיך מקבלים גזרותיך בשמחה והסיום תורה ציוה לנו משה לפי פירוש זה, היינו שאומרים זה, שהתו' לא נעזוב (למרות שחובב עמים).

ואלה דבריהם תורה אשר ציוה לנו משה לא נעזבנה. ומקבלים גזרותיך בשמחה. אך צ"ע לפי פי' הראשון מי זה שאומר תורה ציוה לנו משה, בודאי ישראל, וא"כ כשרש"י כותב ואלה דבריהם וכן מזה שמוסיף אחזנוה ולא נעזבנה מפרש פסוק זה רק לפי פי' השני. אך הלא גם לפי הראשון, כנ"ל, ישראל הם שאומרים זה.