רש"י (וישלח לד, יג) עה"פ 'במרמה' מפרש 'בחכמה', ומוסיף "אשר טמא גו'. הכתוב אומר שלא היתה רמי' שהרי טמא את דינה אחותם".

ולכאורה צריך להבין, מה השייכות זה שטמא את דינה כו', שמשו"ז "במרמה" פירושו לא רמי' כ"א חכמה. והנה, רש"י מפרש שהפסוק נותן טעם למה לא הי' בזה עוולה. אך צ"ב מדוע משום כך לא הי' בזה רמי', ועדיין אפשר לפרש 'במרמה', כפשוטו - רמי'?

ואפ"ל שעצם ענין הרמי' הוא עוולה והנהגה לא טובה, ומאחר שלא הי' עוולה "כי טמאו" גו' הפסוק לא הי' מתאר זה בתור רמי'. ולכן מפרש רש"י שפירושו בחכמה.

וכן לגבי הברכות (תולדות כז, לה), אמר יצחק לעשו "בא אחיך במרמה", ושם ג"כ מפרש"י (כהתרגום) "במרמה - בחכמה". וצ"ל ג"כ מטעם הנ"ל.