בראשית כד, לט, ברש"י ד"ה אלי לא תלך האשה - "אלי כתוב, בת היתה לו לאליעזר והי' מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו כו' אמר לו אברהם בני ברוך ואתה ארור ואין ארור מדבק בברוך".

וצ"ע מה חסר (ביאור) בפסוק זה שרש"י בא לבאר עפ"י המדרש, דלכאורה מובן הדבר שיתכן שאשה אינה רוצה לעזוב מקום הורי', ולכן שאל אולי לא תסכים האשה ללכת אחריו.

ובדא"פ י"ל, שלגודל מעלת אליעזר לא מתאים לשאול את אברהם אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי כו', שהי' צריך לסמוך על אברהם שאם שולח אותו לקחת אשה בודאי תסכים גם ללכת עמו, ולכן דורשים שם דאולי לא תלך גו' לא היתה שאלה סתם, אלא בקשה שיתן את יצחק לבתו.

אבל עדיין צ"ע, הרי המדרש רחוק מאוד מפשוטו של מקרא, דאיפה נרמז בפסוק (בתיבת אולי) שיחה זו של אליעזר עם אברהם שרצה שיתן את יצחק לבתו ואברהם ענה לו "בני ברוך כו'", דבשלמא גבי אליעזר יש לפחות רמז בתיבת אלי שנכתב ללא ו', אבל היכן נמצא רמז לדברי אברהם.

ועוד צ"ע, למה גבי אליעזר לא אמר רש"י שאמר (בפירוש) לאברהם שיתן ליצחק את בתו אלא רק כותב "והי' מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו", וגבי אברהם כותב רש"י "ואמר לו אברהם בני ברוך כו'" שמפשטות הלשון ואמר לו אברהם כו' משמע שגם אליעזר אמר לאברהם אודות ענין זה.

ועוד צ"ע, דכיון שהבקשה (ורמז) הי' כשאברהם אמר לו ללכת לקחת אשה ליצחק, א"כ שם גם היתה התורה צריכה לרמז תיבת אולי בלי ו' - שיקרא אלי, ולמעשה לא נרמז שם אלא רק כשדבר לפני לבן ובתואל.

ועוד יש לעיין, איך אמר אברהם לאליעזר "בני ברוך ואתה ארור", שלכאו' אין זה מדרך אברהם לדבר באופן כזה, ובודאי הי' יכול למצוא דרך אחרת איך למנוע את יצחק בנו ממנו.

וי"ל בדא"פ, דהיתה כאן שאלה מדוע צריך אליעזר לומר לפניהם ששאל את אדוניו אולי לא תלך האשה אחריו, דלמאי נפקא מינה הרי למעשה הי' לו כאן מופת ברור שרבקה מתאימה ליצחק, ואת ההבטחה (של אברהם) ש"ולקחת אשה לבני משם" (כד, ו) כבר קיבל.

דבשלמא לאברהם עצמו שאל, כי חשש שלא יתנו לו, ורצה לדעת מה לעשות, אבל מה נוגע להם לדעת שאמר לאברהם אולי לא תלך גו' ומסיים ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי, והרי אדרבה דברים אלה נותנים מקום גם ל"ואם לא יתנו" ולמה לו לומר להם זאת בכלל, ובע"כ לומר שענין זה חשוב לענין השידוך. וי"ל בדא"פ שמטבע הדברים כשההשתדלות היא ביותר, ובפרט כשמוכנים לתת הכל, זה עלול לעורר חשד שמשהו אצל החתן לא בסדר.

ובעניננו, כשבתואל ראה שבאים מארץ כנען – חברון – עד חרן לקחת אשה ליצחק, הנה זה עורר בו החשד למה לא לקח אשה מחברון עצמה, אולי משהו לא בסדר.

ולכן האריך לספר להם שלא כ"כ מהר יצא לדרך, אלא שניסה לשאול מה יהי' אם לא תרצה, ובתוך הדברים רמז לו שהי' רוצה שיתן את יצחק לבתו, ובעצם – לפי הדרשה של אלי (בלי ו') – הנה כל השאלה הזאת של "אולי לא תאבה כו'" היתה רק כדי שיפנה אליו (לאליעזר), וכל זה סיפר להם כדי להראות להם עד כמה חשוב לו לקחת דוקא ממשפחתו, ולא ח"ו מפני שיש חסרון ביצחק.

ועפ"ז מובן בפשטות מדוע לא נכתב אולי ללא ו' כשאליעזר דבר עם אברהם, דשם אין נפק"מ למעשה, ואין התורה מספרת כל מה שאליעזר דבר.

וע"פ הנ"ל יומתק עוד שינוי מדברי אברהם עם אליעזר לבין דברי אליעזר לבתואל ולבן; דאברהם אמר לאליעזר (כד, ד) "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה גו'", וכשאליעזר דבר לפני בתואל ולבן הוסיף תיבות "ואל משפחתי", שבזה בא להדגיש הסיבה בגללה רוצה אברהם שיקח אשה משם דוקא.

וע"פ הנ"ל יובן ההכרח להביא את המדרש בתיבת אלי (בלי ו'), דעפי"ז דוקא מובן כל עיקר הצורך בדברי אליעזר.

והנה יש לעיין איך דבר אליעזר עם בתואל ולבן, האם דבר ממש כמו שכתוב בתורה, היינו בלשון הקדש, ואעפ"י שה' בלבל את לשונם מ"מ יתכן שאצל משפחת אברהם דברו בלה"ק, ואולי דבר בשפה שלהם (שדברו אז) והתורה מספרת לנו בלה"ק.

ולכאורה בכו"כ מקומות בתורה הוא כן, החל מדברי פרעה אל אברם בפ' לך לך (בראשית יב, יח-יט) "ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי וגו' למה אמרת אחותי היא גו'" הנה לכאורה כל זה אמר פרעה בלשונו אלא שהתורה כתבה זאת בלה"ק, היינו מי שכתב זאת בספר כתב בלה"ק שכך נמסר.

ועד"ז באבימלך בדברו אל אברהם (בראשית כ, ט), ולכאורה גם דברי הקב"ה אל אבימלך בחלום (שם כ, ג) לא הי' בלה"ק אם נאמר דאבימלך לא דבר בלה"ק.

ועד"ז כשדברו משה ואהרן אל פרעה דברו לכאו' בלשון שפרעה הבין, ואולי משה דבר בלה"ק ואהרן תרגם והמליץ את הדברים לפני פרעה, והאם על זה נאמר (שמות ז, ב) "אתה תדבר גו'" שמפרש רש"י "אתה תדבר פעם אחת כל שליחות ושליחות כפי ששמעת מפי", שפעם אחת דבר בלה"ק ואהרן הסביר והמליץ בשפת מצרים. אבל לכאורה אין זה מוכרח, דיכול להיות שקבל את הדברים בלה"ק ותרגם את זה פעם אחת במדויק מדברי ה', וגם זה נקרא "כפי ששמעת מפי".

(ועכ"פ אהרן בודאי (לכאורה) דבר במצרית, ובפרט לפי המפרשים שאהרן ידע לתרגם ולהמליץ לפי שהי' כל הזמן במצרים ודיבר בהיגוי (מבטא) של מצרים).

ובכלל, לכאורה, אין כלפי מעלה הגבלה איך למסור נבואה לנביא או דיבור עם פלוני, שהרי גם במראה הנבואה יש הבדל בין נביא לנביא ובין נבואה לנבואה שפעם נמסר תוכן מסוים ע"י משל, ופעם גם ע"י פעולה וכביחזקאל ("שכב על צדך"), ופעם ע"י "חד חידה".

ומה שנאמר גבי משה (במדבר יב, ח) "פה אל פה אדבר בו גו'", כבר נתפרש שהכוונה ש"אמרתי לו בפירוש". וכן מה שנאמר (שמות לג, יא) "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו גו'", הנה לכאורה עיקר הכוונה היא שדבורו של הקב"ה עם משה הי' נשמע למשה בצורה ברורה כמו שאיש מדבר אל רעהו, אבל אינו מוכרח שכל האריכות שאמר משה לישראל הן בדיוק אותן תיבות שאמר לו הקב"ה, שיתכן שאמר לו עיקרי הדברים והוא מסר בהרחבה, וכמובן, שאם משה אמר לנו דברים אלה הרי (שכינה מדברת מתוך גרונו ו)זוהי תורת ה' עד שכל אות חייבת להיות שלימה עם כל פרטי דקדוקי'.

ולכאורה מלשון זה עצמו ש"ודבר ה' . . כאשר ידבר איש אל רעהו" משמע שיתכן באופן אחר, ועד"ז ממה שאמרו קללות הללו (שבמשנה תורה) "משה מפי עצמו אמרן", ולאידך הרי ודאי שכינה מדברת מתוך גרונו, הרי שיש ענין נבואה ודבר ה' שלא נאמרו למשה (וכיו"ב בשאר נביאים) באותו לשון שאמר לנו (או שבכלל לא נאמר לו אלא רוה"ק הופיעה עליו ואמר מה שהי' צריך לומר).

ומענין לעינן, שלכאורה עד"ז ישנם כו"כ ענינים בתורה שחז"ל התבטאו בענין אמירה שפלוני אמר כך, שלכאורה לא דוקא שהי' מי שאמר כן, וכמו "אמרה (היונה) יהיו מזונתי מרורין כו'", שהפי' בזה שהתורה דרשה ענין העלה זית שהי' באופן כזה, ולנו זה כמו שאמרה ממש, שהרי כך מסרו חכמינו ומי שחוזר על פתגם זה כמו שכתוב בדחז"ל הרי לומד דברי תורה שבע"פ.

ועד"ז לכאורה ישנם כו"כ מקומות שכך נדרש.

ואם הי' אפשר לפרש כן גבי אברהם ואליעזר, שמה שאמרו חז"ל "בת היתה לו לאליעזר והי' מחזר למצוא עילה כו'" ולא נאמר מה אמר אליעזר, כי באמת י"ל שלא אמר בפירוש כלום, אבל מספיק הי' לשמוע שאלת אליעזר ["ואומר אל אדוני] אולי לא תלך האשה אחרי" כדי להבין ענין זה. דהרי דבר קטן הוא לגבי אברהם להבין כוונת אליעזר, ואפילו בלי רוה"ק, ובפרט שהי' לו רוה"ק, ובפרט שלפי מה שמכיר את אליעזר כעבד נאמן שאינו מרבה לשאול שאלות, ובטח ידע ששליחות אברהם תצליח, ואעפי"כ שאל כן, הרי זה כאילו אמר שרוצה שיפנה אברהם אליו לתת לו את יצחק.

וברוח זו קבל אליעזר תשובה: היינו, שאברהם לא הי' צריך לענות לו כלום על שאלתו בקשר לבתו, דמספיק זה שראה אליעזר את תגובתו על שאלתו אולי לא תלך האשה אחרי - שהמטיר עליו ברכות שיצליח בדרכו – כדי שיבין אליעזר מיד שאין שייך שיצחק יקח את בתו, והי' מספיק חכם להבין הסיבה שאין זה מצד חסרונה של בתו, שבודאי היתה צדיקה וחסידה בדומה לאבי', ולא היתה שום סיבה שלא לקחת אותה ליצחק, אלא הסיבה היחידה שיכולה להיות היא רק מפני שבא מבני חם, ואליעזר עצמו קבל את זה בהבנה מלאה, ובפרט שידע צדקת אברהם.

ולפי"ז יתכן שאברהם לא אמר מעולם תיבות אלו "בני ברוך ואתה ארור ואין ארור מתדבק כו'" אלא שאליעזר הבין כך ממהלך הענינים.

ועפ"ז יומתק למה לא נתבארו הדברים האלו שהיו בין אברהם לאליעזר (ברש"י) כשאברהם בקש ממנו לקחת אשה ליצחק, שאז למעשה הי' הבקשה והתשובה, ורק אח"כ שאליעזר (חוזר ו)מספר את הסיפור מתחלתו איך שאברהם בקש ממנו ללכת לארם נהריים כו' אז אמר לו ברמז שרצה לקחתו עבור בתו, אבל להם (לבתואל ולבן) לכאורה אמר מפורש שכך הי', וכדי שלא יחשבו שיש ליצחק איזה חסרון. ומפני זה אמר להם אליעזר ג"כ מה ש"ענה" לו אברהם בני ברוך כו', כדי להסיר כל חשש, שיהי' להם ברור מהי הסיבה בגללה הוא מעוניין ברבקה דוקא (דודאי ישנם שם עוד בנות ומדוע רוצה את רבקה דוקא) – ואליעזר אם רצה לומר על עצמו שהוא ארור, הרשות בידו.

ולהעיר מדברי הרשב"ם (בפרק כד פסוק לה) בד"ה "ברך את אדוני - לכן הקדים למעלה ברך את אברהם בכל ויגדל וכל אנשי המלכות היו חפצים להזדווג עמו אך אינו חפץ". שכל זה אמר להם אליעזר.

ולעיל בפסוק א' (בפכ"ד) בד"ה "וה' ברך את אברהם - להודיע האמור לפנינו שלא שלח עבדו לקחת אשה ממשפחתו מחמת חוסר נשים בארץ כנען שלא היו רוצים להזדווג לו, שהרי נתברך בכל, וכל העולם מתאווים להזדווג לו אבל הוא לא רצה כי אם ממשפחתו, וזהו שאמר העבד וה' ברך את אדוני מאד ויקבל כו'".

ועפ"ז גם מובן שגבי אליעזר כותב רש"י "והי' מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם כו'" ואינו כותב שאמר לו אליעזר כו' (כמו שאומר שאמר לו אברהם בני ברוך כו') שבאמת לא אמר לו אליעזר כלום, רק עצם השאלה "אולי לא תלך האשה אחרי" מספיקה כדי להבין שזה מה שרצה אליעזר, ולנו אין כ"כ נ"מ מזה ולכן בדברי אברהם ואליעזר לא מוזכר כלל ענין זה.

אבל כשאליעזר דבר לפני בתואל ולבן הנה דברים אלו חשובים מאוד, ולכן אליעזר אמר להם את כל השקו"ט שהי' לו עם אברהם, והתורה רמזה לנו א"ז ע"י שכתבה אלי לא תלך בלי ו' שזה מתפרש אלי וכו', משא"כ באברהם שאין תיבה (או נקודת תיבה) להשמיע לנו תשובת אברהם אפילו ברמז, שם אומר רש"י "אמר לו אברהם בני ברוך כו'"(שכך אמר להם אליעזר שאברהם אמר לו), וכנ"ל שכך הבין מדברי אברהם.