בגליון האחרון (תתעו, ע' 79) הביא הרב א. שי' שיין פירש"י פ' יתרו ד"ה וצוך אלוקים ויכלת עמוד (יח, כד): "המלך בגבורה אם מצוה אותך לעשות כך תיכף עמוד, ואם יעכב על ידך לא תוכל לעמוד". עכ"ל.

והקשה שם, וז"ל: "דאיך אמר יתרו דבר כזה שאם ה' יעכב על ידו ולא יסכים לעצתו למנות שרים וכו' לא יוכל לעמוד, הלא בודאי יודע ה' אופן הכי טוב איך יוכל משה לשפוט את העם, וא"כ איך אמר ש"לא יוכל לעמוד"?

וראיתי בספר רבי יעקב קניזץ על פירוש רש"י, וז"ל:

"מפורש בחידושי הרמב"ן אם מצוה אותך שתעשה כן, תוכל לעמוד. אין לפרש ולומר ואם ה' יעכב בידך לא תוכל עמוד, שהרי אפילו קל שבקלים אינו אומר כן. ועוד שאם כן מהו אומר איעצך, הרי אין זו עצה. אבל כוונת לשון הרב לומר שאם ה' יעכב בסבתך שתבחר ותאמר: אני אשא ואני אסבול דלפום צערא אגרא [אבות ה, כג], לא תוכל לעמוד". עכ"ל.

ובזה מדויק מאוד הלשון ברש"י "יעכב על ידך", דהיינו שסיבת העיכוב יהי' מצד משה. ועדיין צריך עיון בכל זה1.

1) בפתח דבר לספר רבי יעקב קניזץ כתב, וז"ל: "רבינו היה מחכמי ספרד. רגלים לדבר שאת ספרי פירושים על רש"י הכולל בעיקר לקט עשיר של ראשוני פרשני רש"י, כתב בין השנים רמ"ו – רס"ו. מלבד זאת אין לנו ידיעות כל שהן על חייו ופועלו, ולא על מותו. ספר פירושיו נדפס לראשונה בשנת רפ"ד בקירוב בקושטא.