בגליון ש"פ תבא - ח"י אלול תשנ"ט כתבתי אודות המשפט "ועבדת שם אלוקים אחרים" שנמנה שלוש פעמים בספר דברים בתור אחד מהצרות שבגלויות.

ושם ביארתי הטעם דבפסוק בפ' ואתחנן (ד, כח) ובפסוק בפ' כי תבוא (כח, סד) מפרש רש"י כהתרגום שאין הפי' "אלוקים אחרים" ממש אלא שעובדים לעובדיהם. ובפסוק בפ' כי תבוא (כח, לו) לא מפרש כלום ומשמע דלא כהתרגום - שהכוונה לאלוקים אחרים כפשוטו. שזהו מטעם מה שנכתב לאחר הפסוקים האלו. דמהם מוכח אם הכוונה כפשוטו או לא ועיי"ש.

ובסיום הערתי כתבתי שע"פ ביאור הנ"ל נמצא הד"ה בפרש"י בפ' כי תבוא (כח, לו) חסר, שהיה צריך להוסיף המילים "אשר לא ידעת" או לכה"פ "וגו'".

וכך גם בפ' ואתחנן שם הי' צריך רש"י לכה"פ לרמז בדבריו יסוד פירושו בההמשך שבפסוק אחריו.

והעירני הרב יצחק צירקינד במכתב אלי שמלבד השאלה שהזכרתי בסיום הערתי בנוגע להד"ה שבפרש"י, נשארו עוד שאלות עפ"י הבנתי.

א. למה בכלל כפל רש"י פירושו, הרי כבר פירש זה בפ' ואתחנן, ובאם כבר כופל הרי היה יכול להסתפק בתיבת כתרגומו, ואדרבה יוקשה -

ב. כמה שינויים בין פירושו בואתחנן לכאן, (באותה שעה שבהתרגום הוא בכל המקומות בשוה).

ג. גם ב-כח, לו, צריך ביאור לפענ"ד איזו היפך הברכה היא שיעבדו ע"ז ר"ל, הרי מדובר באם אינם מקיימים המצות וא"כ מאי איכפת להו (משא"כ בשאר המקומות שהביא).

והציע אופן הבנה אחר בהענין שעל פיו יובנו כל השאלות בפשטות:

דהנה בפסוק כח,לו לא פירש רש"י כלום דהסתמך על פירושו דואתחנן, אבל כשבא לפסוק סד הוקשה לרש"י איזו היפך הברכה חידש כאן, הרי זה כבר אמור בפסוק לו, וע"ז אומר דגם כאן יסוד הפירוש הוא כתרגומו, אבל בזה צריך לפרש חסרון עמוק יותר וע"ז מוסיף לכומרי ע"ז היינו לא סתם לעובדיה אלא לכומריה, ומשו"ז הוסיף ג"כ לא עבודת אלקות ממש, דהדיוק הוא שאינו ממש, אבל יותר מהמבואר בואתחנן.

ואין להקשות דמה איכפת להו כומרי הע"ז דזהו מצב נחות ביותר שהם מעלים מס לאותם שהם בניגוד גמור להם, (שהם ממלכת כהנים להקב"ה).