על הקושיא של הרב ג. אבערלאנדער בגליון תשפו (לש"פ וישב) בנוגע לפירש"י פ' וישב לז, לד ד"ה ימים רבים: "הלא עצם ישיבת יעקב בבית לבן הי' בו משום כבוד אב ואם, ואמאי נענש", שהרי (מלבד ששניהם שלחו אותו לקחת אשה) נאמר לו לברוח לבית לבן "עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם וכו'".

ועניתי על זה בגליון תשפח (לש"פ שמות - כ"ד טבת) שעל פי פשטות הכתובים בענין זה בפ' תולדות (קרוב לסופו) כבוד אם יש כאן בשהייתו בבית לבן אבל לא כבוד אב,

שהרי יצחק לא שלחו אלא כדי לקחת אשה, אבל לא להתעכב "עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו".

וכתבתי שם שזה שלשון רש"י הנ"ל בפ' וישב הוא - "שלא קיים יעקב כבוד אב ואם" הכוונה היא שבחלק של ה-כ"ב שנים לא היה בו לא כבוד אב ולא כבוד אם.

דהיינו השתי שנים מן צאתו מחרן עד שהגיע ליצחק אביו, ואפשר גם השש שנים שהאריך ישובו אצל לבן ("שש שנים בצאנך").

ועל זה שאלו כמה שהמשמעות בפירש"י היא כמו שכתב הרב ג. אבערלאנדער בהערתו שם, שרבקה לא שלחה דבורה ליעקב רק כשיצא מבית לבן,

ועד אז היה בשהיית יעקב בבית לבן משום מילוי רצונה של רבקה.

ובאמת התשובה לשאלתם בפשוטם של כתובים לכאורה מפורש בפירש"י בפ' ויצא ל, כה ד"ה כאשר ילדה רחל את יוסף (עד כדי כך שרש"י אינו צריך לפרשו עוה"פ בפ' וישב),

דלשון רש"י שם: משנולד שטנו של עשו שנאמר והי' בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש .... משנולד יוסף בטח יעקב בהקב"ה ורצה לשוב.

בזה שהוסיף רש"י המילים בטח יעקב בהקב"ה נראה כוונתו להבהיר קושיא בפשוטו של מקרא.

היתכן שיעקב ביקש לצאת מבית לבן הרבה שנים לפני שנתבשר שכבר שכח עשו מה שנעשה לו,

וע"פ דברי רש"י הנ"ל מובן היטב,

ומובן היטב לשון רש"י בפ' וישב שלא קיים יעקב כבוד אב ואם, שזה בכל השנים שהתעכב יעקב בבית לבן אחרי ש"ילדה רחל את יוסף".