פר' חיי שרה כג, ו מעתיק רש"י "לא יכלה", ומפרש: "לא ימנע, כמו לא תכלא רחמיך (תהלים מ, יב), וכמו ויכלא הגשם (לעיל ח, ב)". ע"כ.

ולכאו' צריך להבין למה רש"י מביא תחילה הפסוק מתהלים ולא הפסוק שכבר למד הבן חמש לפני"ז בפרשת נח?! וע"פ הכלל שרש"י מביא הפסוקים כסדרם במקרא, אלא אם כן הפסוק המאוחר (ואף מנביאים וכתובים) מתאים יותר לפרש התיבה, - צלה"ב איך מתאים הפסוק בתהלים יותר מהפסוק בפרשת נח.

והנה בפרשת נח (שם) מעתיק רש"י תיבת "ויכלא" ומפרש: "וימנע, כמו לא תכלא רחמיך, לא יכלה ממך", ע"כ. ולכאו' גם שם צריך להבין, למה מביא רש"י הפסוק מתהלים לפני זה שמהמקרא, ומוכרח לומר שהפסוק בתהלים מתאים יותר לפרש הפסוק בשני המקומות (פ' נח ופ' חיי שרה).

ואולי אפשר לומר ע"פ הידוע בכמה מקומות בכתבי רבותינו נשיאינו, שלומדים תחילה פירוש המלות של התפלה אפילו לפני לימוד המקרא (או עכ"פ בהתחלת הלימודים), ופסוק זה ("לא תכלא רחמיך") הרי אומרים ב"הודו" בתחלת התפלה, ופסוק זה ידוע עוד יותר מהפסוק בפרשת נח.

ועוד - הרי התיבה (מלה) בפרשת נח נכתבה עם אות אל"ף בסופה (ולא אות ה"א), וכן נכתב בתהלים, ובאם כן מתאים יותר להביא התיבה ממקום שנכתבה באותו מטבע, ורק אח"כ מביא המלה עם אותו פירוש שנכתבה בצורה אחרת (עם אות ה"א).

והנה שני התיבות ויכלא, תכלא הם לשון 'נפעל'* בעבר, והתיבה יכלה היא לשון 'יתפעל' בעתיד (פעולה שיעשה מישהו). והענין ד"לא תכלא רחמיך" הוא ענין תמידי ע"י השי"ת, והענין ד"ויכלא המים" קרה פעם אחת.

ולא באתי אלא להעיר.