בלקו"ש חכ"ג עמ' 63 מבאר כ"ק אדמו"ר שבד"כ אין נוגע בדרך הפשט לדעת סדר המקראות, ושלאו דוקא שהציוויים והמאורעות נכתבו כסדר, וכל פעם שרש"י אומר אין מוקדם ומאוחר בתורה הוא דוקא כשבא להבהיר איזה טעות על אתר או במקום אחר בזמן המאורע או בזמן הציווי כשזה נוגע לפשש"מ.

ובהערה שם מביא כדוגמא מפרשתינו פ' וישלח (לה, כט) שרש"י כתב דמיתת יצחק כתוב שלא כסדר המאורעות, משום דהיינו יכולים לטעות בהפי' "ויבך אותו אביו" בפ' וישב שפירושו יצחק [כדפירש"י שם], לכן צריך רש"י להודיע ולפרש דאין מוקדם ומאוחר ויצחק לא מת קודם מכירת יוסף.

ולכאורה ביאור זה אינו עולה בקנה אחד עם המבואר בשיחת פ' בא תשמ"ג [תו"מ התוועדויות ע' 868] דהטעם דרש"י לא מבאר למה שינה הכתוב וכתב במוקדם מיתת יצחק הוא משום שמובן ע"פ מש"כ רש"י לעיל בס"פ נח דהקדים הכתוב מיתת תרח שלא יהא הדבר מפורסם לכל ויאמרו וכו', וע"פ מש"כ רש"י בפ' תולדות (כה, ל) שאותו היום שיצא עשו לתרבות רעה מת אברהם שלא יראה עשו בן בנו יוצא לתרבות רעה ואין זו שיבה שהבטיח הקב"ה, לפיכך קיצר הקב"ה ה' שנים משנותיו. ומבאר הרבי דהגם שביצחק לא קיצר הקב"ה שנותיו וראה בניו של בנו מתנהגים דלא כדבעי במכירת יוסף, אעפ"כ לא רצה הכתוב לפרסם זאת, ולכן נכתב מיתת יצחק קודם מכירת יוסף, עיי"ש.

אמנם עפ"י המבואר לעיל מלקו"ש הנ"ל הרי בכלל לא היינו צריכים להבהיר דאין מוקדם ומאוחר – אף שמוכרח הוא עפ"י השנים המפורשים בקרא – וכל הטעם שרש"י מפרש זאת הוא מש"כ שם במכירת יוסף ד"ויבך אותו אביו" דקאי על יצחק, והיינו שהכתוב "פרסמו" בעצמו שיצחק עדיין הי' חי במכירת יוסף, וא"כ עדיין קשה דאה"נ דמוכרחים לומר כאן אין מוקדם ומאוחר בתורה מ"מ מה הטעם למה שינה הכתוב, והרי לכאורה פרסמו הכתוב כנ"ל. דהרי זה גופא הטעם מדוע בכלל רש"י צריך לפרש דאין מוקדם ומאוחר [מלבד טעם השינוי].

עוד צע"ק, דאם מוכרח מחמת הפסוקים שכתוב בהם השנים של האבות שיצחק לא מת קודם מכירת יוסף וכמו שהאריך רש"י לבאר, א"כ למה בכלל צריכים לומר דהטעם הוא שהכתוב לא רצה לפרסם כנ"ל, הרי י"ל בפשטות דרוצה לסיים מענינא דיצחק ולהתחיל מענינא דיעקב, והרי עד"ז מצינו בסוף פ' חיי"ש שהכתוב מקדים לומר מיתת אברהם וישמעאל אע"פ שמוכרחים לומר עפ"י פשש"מ שחיו אח"כ בפ' תולדות כדפירש"י שם [בפ' תולדות גבי ויזד יעקב ובסוף פ' תולדות], ובפשטות הטעם הוא דמסיים ענינא דאברהם [ובנו ישמעאל שהוא גם מענינא דאברהם, ועכ"פ בקיצור ע"ד פירש"י בר"פ וישב] קודם שמתחיל מענינא דיצחק בר"פ תולדות. וא"כ עד"ז י"ל דבס"פ וישלח מסיימים ענינא דיצחק [ובנו עשו – עכ"פ בקיצור] וכותבים מיתת יצחק, ואח"כ בפ' וישב מתחילים מענינא דיעקב אע"פ שבפשש"מ מוכרחים לומר שיצחק חי, וא"כ מה בכלל הקושי למה מקדים הכתוב מיתת יצחק שצריכים לבאר הטעם שלא פרסם הכתוב, כנ"ל משיחת פ' בא תשמ"ג [מלבד הקושיא הנ"ל דהכתוב בעצמו פירסמו].

וגם קשה למה בכלל צריך רש"י לפרש הכא אין מוקדם ומאוחר לשלול טעות כמ"ש בלקו"ש חכ"ג הנ"ל, הרי הכתוב מקדים מיתת יצחק בדיוק כמו שהקדים מיתת אברהם וישמעאל ואין כאן כל קושיא.

אמנם יש לעיין מהו הקושי בנוגע למיתת תרח ששם מצא רש"י לנכון לפרש למה הקדים הכתוב מיתתו. דלכאורה יכולים לומר ג"כ שם דסליק מענינא דתרח ומתחילין אח"כ פ' לך לך מענינא דאברהם. אמנם יש לעיין אם י"ל ד"ז "ענינא דתרח" [ולהעיר מרש"י הנ"ל דר"פ וישב שקיצר בהעשרה דורות מנח ועד אברהם וכשמגיעין לאברהם האריך בו] וגם י"ל דס"פ נח הרי הוא כבר מענינא דאברהם [ומיתת תרח הוא פרט מענינא דאברהם] כמבואר בהיום יום עמ' קא שפ' נח הוא "א פריילכער סוף וואך", וכמבואר בארוכה בלקו"ש חט"ו עמ' 83 ואילך, וא"כ י"ל ששם בס"פ נח הקושי הוא לא רק למה הקדים הכתוב מיתת תרח, אלא שבכלל למה צריכים להכיר מיתת תרח כשכבר מדברים בנוגע לאברהם. ויש להאריך בכ"ז עוד ותלוי בב' גירסאות ברש"י שם, ועוד חזון למועד.