א. עה"פ (נצבים כט, כה) "וילכו ויעבדו אלהים אחרים . . אשר לא ידעום ולא חלק להם", פירש"י "לא ידעום: לא ידעו בהם גבורת אלקות. ולא חלק להם: לא נתנם לחלקם. ואונקלוס תרגם ולא וטיבא להון, לא הטיבו להם שום טובה. ולשון לא חלק - אותו אלוה שבחרו להם, לא חלק להם שום נחלה ושום חלק".

והנה, הצורך בד"ה הראשון מובן, שהרי אי אפשר לפרש "לא ידעום" כפשוטו, והרי הם יודעים טוב מאד את האלקים הזה שהוא עץ ואבן, ורק את האלקים חי וקיים הוא שאין הם יודעים. אבל לאידך מהותו נודע לנו ע"י פעולותיו בשמים ובארץ ובשמי השמים העליונים ובנבראים התחתונים על פני כל הארץ ומטיב לבריותיו, ובפרט נודע לנו ע"י גבורותיו שאינם בדרך הטבע, משא"כ העץ והאבן המכירים להם.

שלכן פירש"י "לא ידעו בהם גבורת אלקות", שהעץ והאבן שעובדים אותם לא עזרו להם כלום (ובפרט) גבורת אלקות, שעל זה נאמר "אשר לא ידעום", וזה גורם ש"ויחר אף וגו'".

ב. בד"ה השני מביא רש"י ב' פירושים, פירושו שלו ופי' התרגום אונקלוס, ובפירוש אונקלוס שמעתיקו מאריך לבארו.

והדבר מובן, שלכאורה תיבות "ולא חלק להם" אינן מבוארות מספיק, שכפי שניתן להבין בפשטות, הכוונה שלא נתן להם חלק, אבל אין מבואר מהו החלק, ואין לשון זה רגיל בתורה.

ולכן - י"ל בדא"פ - כתב רש"י הפירוש הראשון, שאין הכוונה שלא נתן להם חלק, אלא שה' לא נתן לעם ישראל שיהי' להם קשר לע"ז (ואולי זה ע"ד מה שנאמר ב'עלינו' "שלא שם חלקנו כהם כו'") ולכאורה מתאים זה עם מה שכתב לעיל (ד, יט) "ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח גו' אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים תחת כל השמים", ופרש"י בד"ה אשר חלק וגו' לכל העמים גו' "דבר אחר: לאלקות, לא מנען מלטעות אחריהם אלא החליקם בדברי הבליהם לטרדם מן העולם וכן הוא אומר כי החליק אליו בעניו למצוא עונו לשנוא", ע"כ.

ואולי, דמכיון שההשפעה של העכו"ם עוברת דרך הע' שרים, יש להם מקום לטעות ולחשוב את השמש והירח והכוכבים לאלקות, שיש בהם עצמם כח אלקי להשפיע מצד עצמם, וכיון שהעכו"ם אינם חפצים לעבוד את ה' באמת, נתן להם את האפשרות לטעות, וזה לפי חומר דעתם ומעשיהם, וזהו כמו שכתוב בפסוק שרש"י מביא "למצוא עונו גו'", וזה מתאים (כנ"ל) עם מה שנאמר כאן לגבי עם ישראל "ולא חלק להם" שאין אנו שייכים לחלק שלהם שנתן להם לטעות.

אבל לכאורה גם אחרי ההסבר הנ"ל, הנה תיבות אלו אינן מפורשות דיין, ובנוסף יש גם קושי שהפסוק עד כאן מדבר על אלקים אחרים . . אשר לא ידעום", והקטע האחרון "ולא חלק להם" קאי על הקב"ה שהוא לא נתנם לחלקם (של העכו"ם), שלכן - י"ל בדא"פ - הביא רש"י פירוש אונקלוס "ולא אוטיבא להון", שזה קאי על העבודה זרה, שהיא לא נתנה להם חלק.

אמנם אונקלוס עצמו לא תרגם תיבת "חלק", אלא באר תוכן הפסוק, ורש"י ביאר היטב גם את לשון התרגום "לא הטיבו להם שום טובה".

ולכאורה התרגום מובן מאיליו? ואולי רש"י בא להוסיף שבלשון "ולא אוטיבא להון" יש אולי (מצד הלשון) שלא נתן להם השפעה הראוי' להקרא 'להיטיב', אבל אין הלשון שולל שום השפעה, ולכן מוסיף רש"י לבאר "שום טובה". ואח"כ מבאר רש"י איך נכנס פירוש התרגום בתיבות "ולא חלק להם", ולשון "לא חלק", "אותו אלוה שבחרו להם לא חלק להם שום נחלה ושום חלק".

ולהעיר שגם כאן הוסיף רש"י פעמיים תיבת "שום נחלה ושום חלק", כנ"ל - להדגיש את האפסיות, שלא נתן להם שום דבר אפי' דבר פעוט.

ואעפ"כ, י"ל בדא"פ הסיבה שלא פירש רש"י כן בפירוש הראשון, לפי שלהפי' השני - כנ"ל - תיבות "ולא חלק להם" הם כמו סתומות וצריך ביאור הנ"ל, משא"כ לפירוש הראשון הם דברים ברורים, שאין זה החלק של עם ישראל, ובפרט שכנ"ל כבר אמר ענין זה לעיל גבי עכו"ם שלהם כן חלק.

יש שאומרים (ראיתי ב'שי למורא' בשם משכיל לדוד) שהסיבה למה לא ביאר רש"י בפירוש הראשון כמו התרגום, שאם נאמר (כבתרגום) שזה קאי על העכו"ם הי' צריך להיות הלשון ולא חלקו להם, כיון שכן כתוב לפני זה (בלשון הביא) לא ידעום.