תושב השכונה
בקובץ הערות וביאורים לפרשת ואתחנן תשמ"ו [גליון שנא] הבאתי שלשה פירושי רש"י על שלשה פסוקים שהם (היינו הפסוקים) כמעט דומים זה לזה.
בפרשת ואתחנן כתיב: "להוריש גוים גדולים ועצומים ממך מפניך וגו'" (ד, לח). ועל זה פירש רש"י שם בד"ה ממך מפניך: "סרסהו ודרשהו, להוריש מפניך גוים גדולים ועצומים ממך".
בפרש עקב כתיב: "לרשת גוים גדולים ועצומים ממך וגו'" (ט, א). ועל זה פירש רש"י שם בד'"ה גדולים ועצומים ממך: "אתה עצום והם עצומים ממך".
ובסוף פרשת עקב כתיב: "וירשתם גוים גדולים ועצומים מכם" (יא, כג). ועל זה פירש רש"י שם בד"ה ועצומים מכם: "אתם גבורים, והם גבורים מכם. שאם לא שישרא' גבורים, מה השבח ההוא שמשבח את האמוריים לומר ועצומים מכם, אלא אתם גבורים משאר אומות, והם גבורים מכם".
[ובאמת כתיב עוד פעם בסוף פרשת ואתחנן (שלא הבאתי בהערה הנ"ל): "שבעה גוים רבים ועצומים ממך" (ז, א) - אבל שם לא פירש רש"י כלום].
והקשיתי שם למה דוקא בד"ה השלישי (שבסוף פרשת עקב) מאריך רש"י לפרש האיך אנו יודעים שאתם גבורים והאומות גבורים מכם. משא"כ בד"ה השני (ט, א), הגם שגם שם פירש רש"י שאתם עצומים והם עצומים מכם לא פירש רש"י מהיכן יודעים זה. ובד"ה הראשון שבפרשת ואתחנן, (וכן עד"ז בסוף פרשת ואתחנן) לא פירש רש"י כלום בנוגע לזה.
וראיתי עתה שהדברי דוד (מבעל הט"ז) עמד על זה, וז"ל על פירש"י ד"ה גדולים ועצומים (ט, א): "בפרשת ואתחנן כתוב ג"כ להוריש גוים גדולים ועצומים ממך ולא פירש"י כן. נראה לתרץ דלעיל ל"ק דדי הוא רבותא לומר שתירש גוי גדול ועצום ממך ואע"פ שאין להם בעצמם מצד עצומם כנגד שאר העמים מ"מ כיון שעכ"פ הם עצמם חזקים יותר מכם זהו חידוש. אבל בכאן יש קושיא דהכתוב מספר אח"כ מה היא עצימותם דאמר ערים גדולות כו' עם גדול ורם כו'. דהכתוב סותר דברי עצמו דתחילה אמר שהם עצומים ממך, דמשמע שאין חיזוק שלהם אלא לנגדך ולא משאר עמים ואח"כ משבח אותם נגד כל העמים שמסיים מי יתיצב לפני בני ענק. לזה פירש אתה עצום נגד כל העמים ואפ"ה הם עצומים ממך. ונותן טעם לזה שיש להם מעלה מצד ערים שלהם שהם תקיפות ומצד עצמותם שהם בני ענק. ואתה אע"פ שאתה עצום מבני ענק אין לך מעלה של הערים שאתם חונים על השדה. וא"כ יש ב' מעלות להם ואפילו הכי אתה מורישם", עכ"ל.
ועל פירוש רש"י ד"ה ועצומים מכם שבסוף פרשת עקב כתב הדברי דוד, וז"ל: "לעיל פרשה זו כתב ג"כ אתה עצום והם עצומים ממך ולא כתב שם רש"י ההוכחה שהוכיח רש"י כאן. י"ל לפי מה שזכרתי לעיל דאפילו בעצומים מכם לחוד יש ג"כ רבותא אלא דבא לתרץ שם קושיא[1] ה"נ יש קושיא דאמר כפל והוריש ה' וירשתם גוים גדולים, אלא דתחילה אמר והוריש ה' כל הגוים כי אתםם עצומים מהם ואח"כ וירשתם גוים עצומים אפי' מכם, וכיון דדבר זה נזכר בהדיא בפסוק ע"כ נקיט רש"י דבר זה", עכ"ל.
וצריך עיון בתירוצו, שלפי דבריו בא רש"י כאן לתרץ כפל הלשון בפסוק, שלאחר שכבר נאמר "והוריש ה' את כל הגוים" למה נאמר עוד פעם "וירשתם גוים". ועל זה בא פירוש רש"י לפרש שמה שכתב "והוריש ה' את כל הגוים" מדובר בגוים שאין בני ישרא' עצומים מהם, ואח"כ מוסיף הכתוב "וירשתם" גם גוים שהם עצומים מכם.
וקשה לי: א) שלפי זה, שכפל "וירשתם גוים" וכו' הי' קשה לרש"י - למה העתיק מן הכתוב רק תיבות "ועצומים מכם", ולא "וירשתם גוים גדולים" או עכ"פ וירשתם וגו'.
ב) כשהכתוב אומר "והוריש ה' את כל הגוים" (ולא את הגוים בלי תיבת "כל") הרי בפשטות הכוונה לכל סוגי הגוים בין אותם שהם עצומים מבני ישרא' ובין אותם שאינם עצומים. ואיך מתאים לומר שכוונת הכתוב הוא רק לסוג מיוחד.
ג) לכאורה, לפי דברי הדברי דוד הי' צ"ל הסדר בכתוב הפוך, דהיינו: "וירשתם את (כל) הגוים האלה מפניכם, והוריש ה' גוים גדולים ועצומים מכם". שאינו מתאים לומר לכאורה שבתחילת הכתוב שמדובר בנוגע לפעולת הקב"ה בעצמו ("והוריש ה') יהי' זה רק לאומות שבני ישראל עצומים מהם, ולא לאומות שעצומים מבני ישראל.
ד) בפסוק זה לא נזכר תיבות "גבורים" כלל. וא"כ למה לא אמר רש"י "אתם עצומים והם עצומים מכם", כלשון הכתוב וכמו שכתב בד"ה לרשת גוים גדולים ממך (ט, א).
ה) למה לא העתיק רש"י תיבת גדולים מן הכתוב על דרך שהעתיק בד"ה הנ"ל.
וראיתי בפירוש באר היטב שמבאר דברי רש"י שבסוף פרשת עקב, וז"ל:
"...קשה דלעיל פירש ג"כ ועצומים ממך אתה עצום והם עצומים ממך ולא פירש דיוקו כן הוא כדפירוש הכא. וי"ל דלעיל ע"כ פירושא הכי הוא דאל"כ ממך ל"ל הרי כתיב מה גדלותם ורם בני ענקים אשר ידעתם מי יתיצב לפני בני ענק ופשיטא דעצומים ממך אלא ע"כ לומר אלא ע"כ לומר אתה עצום כו' אבל הכא אינו כתוב רק ועצומים מכם ודילמא הוא כפשוטו על כן הוצרך רש"י לפרש דיוקו למה אינו כפשוטו", עכ"ל.
והנה נוסף על זה שגם לפירושו ישנם כמה השאלות דלעיל - עוד צ"ל איך אמר "ודילמא הוא כפשוטו" (דהיינו שאומות הם חזקים מבני ישרא' אבל לא שגם בני ישרא' הם חזקים) הרי רש"י כבר פירש לעיל (ט, א) "אתה עצום והם עצומים מכם", ואיזה שינוי התרחש כאן שמצד זה יכולים לחשוב שאין בני ישרא' עצומים.
[1]) כנראה שכוונתו למה שכתב על פירש"י (ט, א) הנ"ל "אלא בכאן יש קושיא דהכתוב מספר מה היא עצימותם וכו'".