בפרשת בא (יב, כא) כתיב "ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח".

וצריך להבין: כאשר ציוה הקב"ה דיבר למשה לקחת הצאן לקרבן פסח נאמר (שם, ג): "דברו אל כל עדת ישראל לאמר וגו'".

ולמה שינה משה, על דעת עצמו לכאו', ואמר מצוה זו רק לזקני ישראל, (הגם שכוונתו בודאי הייתה שהם ימסרו דבריו לכל בני ישראל).

ובחומש אוצר הראשונים מביא כמה תירוצים בנוגע לזה:

בשם ר' זכרי' (מדרש החפץ) מביא, וז"ל: "זו תחלת המצוה שנצטוו בה, לכך חלק כבוד לזקנים", עכ"ל.

אבל יש להעיר, שהי' לרש"י לפרש זה, וכדמצינו על דרך זה בריש פרשת מטות, שרש"י פירש שם: "חלק כבוד לנשיאים ללמדם תחלה ואח"כ לכל בני ישראל".

בשם מדרש הבאור מביא, וז"ל: "למה בזקנים, לפי שהם יוצאים מאמונת עכו"מ לאמונת האמת, ותבטלנה אצלם הדעות יותר מהר מן ההמון",עכ"ל.

גם תירוץ זה צריך עיון אם יתאים עם פירש"י שפירש בד"ה והי' לכם למשמרת (יב,ו): ".. ושהיו שטופים בעבודת כוכבים אמר להם משכו וקחו לכם, משכו ידיכם מעבודת כוכבים וקחו לכם צאן של מצוה".

שלפי זה, אדרבה, שייך מצוה זה יותר לההמון עם מלזקני ישראל. והרי כבר פירש רש"י בפרשת שמות בד"ה את זקני ישראל (ג, טז) מיוחדים לישיבה.

בשם תוספות השלם מביא, וז"ל: "ותימא הלא לעיל כתיב דברו אל כל עדת ישראל, אלא י"ל מצות הלקיחה היתה לכל ישראל אבל מצות השחיטה לא היתה רק לזקנים ולא להדיוטות פן יקלקלו את השחיטה", עכ"ל.

גם תירוץ זה צריך עיון, שהרי פסוק זה מדבר גם בנוגע ללקיחת הצאן, לא רק בנוגע למצות השחיטה.

וכמו שפירש"י בד"ה משכו (יב, כא) "מי שיש לו צאן ימשוך משלו".

מה שרש"י פירש כאן "משכו: מי שיש לו צאן ימשוך משלו": "וקחו: מי שאין לו יקח מן השוק". שפירש זה הוא שלא כמו שפירש לעיל (יב,ו):.. ושהיו שטופים בעבודת כוכבים אמר להם משכו וקחו לכם, משכו ידיכם מעבודת כוכבים וקחו לכם צאן של מצוה", ראיתי בחומש אותר הראשונים הנ"ל שמביא בשם רע"ב (עומר נקא) וז"ל: "קשה שהרי למעלה פי' משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה, י"ל דההיא דלעיל דרשת ר' מתיא בן חרש וזה שבכאן פי' רש"י ממש". עכ"ל.