בפר' משפטים (כב, ד) כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירו ובער בשדה אחר וגו'. ובגמ' ב"ק (ב, ב) ושלח זה הרגל וכו' ובער זה השן וכו'. ובפרש"י עה"פ בד"ה כי יבער יוליך בהמותיו בשדה וכרם של חבירו ויזיק אותו באחת משתי אלה וכו'.

והנה בגמ' ב"ק שם (ג, א) איתא דאי לא הביא הפסוק דכאשר יבער הגלל עד תומו להורות ש"ובער" קאי על שן, הו"א דאידי ואידי ארגל הא דאזלה ממילא והא דשלח שלוחי קמ"ל. והשתא דאוקימנא אשן רגל דאזל ממילא מנ"ל, דומיא דשן כו'.

ומבואר במפרשים דפליגי רש"י ותוס' אם ההו"א הוא מצד משמעות הקרא או משום שאין לימוד להיפך ע"ש. ולכ' יש להעיר להסברא דההו"א דחייב דוקא היכא דשלח שלוחי הוא מצד משמעות הלשון "ושלח", א"כ לכאורה צ"ע ולפ"ז דאכתי נימא דוקא היכא דשלח שלוחי, דהא כתי' כי יבער, דקאי גם אשן, וא"כ מה מועיל הסברא דדומיא דשן, וזה צ"ע גם אמסקנת הגמ'?

עוד יש להעיר בזה על מה דאיתא בריש הכונס (נה, ב) שן ורגל התורה מיעטה בשמירתן, שן דכתי' ובער עד דעביד כעין ובער, רגל דכתי' ושלח עד דעבד כעין ושלח וכו' ע"ש. ולכ' מאי דקאמר "עד דעבד כעין ובער" (ופרש"י שם "כעין שיאכילנה לבהמתו בידים כלומר בפשיעה") צע"ק, דהרי ובער קאי על הבהמה, וא"כ מה שייך בזה "עד דעבד (הבעלים) כעין ובער? ולכ' עדיפא הול"ל "עד דעבד כעין כי יבער" דקאי אתרווייהו [ואואפ"ל דסמך באמת ארישא דקרא וצ"ע במפרשים]?

עוד יש להעיר דהנה ע"ע בהכונס (ס, ב) ובפ"ב (כב, ב) דקאמר לענין אש דפתח הכתוב בנזקי ממונו וסיים בנזקי גופו לומר לך אשו משום חציו, ולכ' סתירה זו ישנה גם לענין שן דפתח הכתוב בנזקי גופו "כי יבער איש" וסיים בנזקי ממונו "ובער בשדה אחר" (ואולי כי יבער לא חשיב נ"ג), ולכ' החילוק הוא דבנידו"ד אי"ז בסתירה כי "ובער" הוא המשך ופי' ל"כי יבער" [וזה מתאים עם הנ"ל דסמך ארישא דקרא].

והנה ידוע חקירת האחרונים בחיוב דניזקין אם הוא מפני שלא שמר או מפני שממונו הזיק (ועייג"כ בלקו"ש בהוספות לח"ו). ולכ' להצד שזהו מפני שממונו הזיק הפי' שכ"ה גזה"כ שהוא חייב על מה שממונו הזיק (ורק שיש תנאי שאינו חייב אלא היכא שלא שמר). ולפ"ז ממה דקאמר "כי יבער איש", שלכ' בזה מייחס מעשה ההיזק להבעלים משמע דלא כאופן זה דהרי משמע מזה דהחיוב נובע מפעולת ועשיית הבעלים, ולא מפעולת השור ואי השמירה של הבעלים הוא רק תנאי, (ובפרט דבגמ' אין שום לימוד מזה, ועי' בתו"ת דבמכילתא יש דרשא ע"ז). אבל לפי הביאור בזה בלקו"ש הנ"ל אפ"ל דאין ראי' מזה.