בראשית יב, ה. ברש"י ד"ה אשר עשו בחרן, "שהכניסן תחת כנפי השכינה כו' כאילו עשאם. ופשוטו של מקרא עבדים ושפחות שקנו להם כמו עשה את כל הכבוד הזה כו'".

הקדים את המדרש, ואולי כי לפי פשש"מ שאלו עבדים ושפחות שקנו כו', הרי זה נכנס בכלל "ואת כל רכושם אשר רכשו" (שכתוב לפני זה) שבפשטות זה כולל גם עבדים ושפחות, ולהלן לא, יח ".. ואת כל מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם גו'" ופירש"י מקנה קניינו "מה שקנה מצאנו עבדים ושפחות כו' ועל זה כתוב אשר רכש, הרי שבכללות גם עבדים ושפחות נקראים רכוש, וכאן הוסיף על "רכושם אשר רכשו" את "והנפש אשר עשו בחרן" שכן יש ב' הוספות א. תיבת "נפש" וגם "עשו", וכל זה בנוסף על הרכוש, הרי שקשה לבאר בפשש"מ שהכוונה על עבדים ושפחות לכן הביא את המדרש, שלפי המדרש אינו מדבר כלל על עבדים ושפחות, וא"כ אינם נכנסים בכלל רכוש.

ולהעיר שרש"י העתיק תיבות אשר עשו בחרן ולא תיבות "ואת הנפש", שמזה משמע שעיקר הדיוק הוא מ"אשר עשו" (וכנ"ל שזה בא לאחר שכבר כתוב אשר רכשו), שמההוספה, והעיקר מהשינוי ("עשו" ולא "רכשו"), יש ללמוד שאין מדובר כאן על רכוש, אלא על הגרים.

והנה אם נפרש שהכוונה על רכוש, היה אפשר לבאר שמה שכתוב לשון רבים אשר עשו, הוא כמו הלשון רבים שכתוב אשר רכשו, שיש לפרש שקאי על אברהם ולוט, שהרי לא שייך לפרש רכשו על אברהם ושרה, שבדרך כלל לא עסקה שרה בענינים של רכוש, ואם כן, הרי זה נכנס בכלל רכושו של אברהם, ובע"כ שקאי על לוט, ועד"ז היה מתפרש "נפש אשר עשו", לשון רבים, על אברהם ולוט,

אבל אם מפרשים על גרים, ואין זה מסתבר שלוט היה מגייר גרים, או שלא נתבאר לנו מחז"ל, א"כ מה שייך לשון רבים "עשו",

על זה מפרש רש"י ש"אברהם מגייר את האנשים ושרי מגיירת את הנשים", שבזה מבאר למה כתוב בל' רבים.

"ומעלה עליהם הכתוב כאילו עשאום" - שבזה מבאר שאתי שפיר לשון הכתוב עשו, (ולא "רכשו" - כנ"ל)

וראיתי ב"רש"י - פירושי התורה" הוצאת שעוועל (מוסד הרב קוק), שבמדרש כתוב כאילו בראם ורש"י נקט לשון הכתוב.

ועפ"י הנ"ל יומתק שנקט דוקא לשון זה (ועשאום), שהרי זה (הלשון "אשר עשו" ולא נכלל בכלל, "אשר רכשו") מה שהכריחו להביא את פירוש המדרש בתור פירוש ראשון.

אבל לא היה יכול להסתפק בפירוש המדרש בלבד, שהרי לא מסופר בכלל בתורה שאברהם היה מגייר אנשים וכו', ויש קושי בזה לומר שלזה התורה מתכוונת בפשש"מ, שלכן מביא גם "עבדים ושפחות שקנו להם כו'", שגם לקנין קורים "עשו".