בקובץ הערות וביאורים לשבת פרשת תולדות [גליון תתכו] (עמ' 65) שאלתי: שהפסוק בפרשת חיי שרה (כד, סא): "ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך".

הוא לכאורה שלא כסדר הדברים, שהרי מתחילה לקח אותה, ואחר כך ותקם רבקה וגו', ולמה לא פירש"י כאן על דרך שפירש בפרשת שמות (ד, כ): אין מוקדם ומאוחר מדוקדקים במקרא. וכן שם (טז, כ): הרי זה מקרא הפוך וכו'.

ועל זה תירצו המערכת, וז"ל: אולי כן היה הסדר, שמתחילה כשהיו קרוב לביתו הלכו מעצמם. ורק לאח"כ, לקח העבד אותם תחת רשותו (ושמירתו), עכ"ל.

וראיתי ברמב"ן, שפירש הכתוב על דרך תירוצם. וז"ל: כי אחרי צאתו מן העיר ותלכנה כל הנשים אחריו. לקח את רבקה עמו, לא יפרד ממנה לשומרה בדרך מכל מכשול, עכ"ל.

בקובץ הנ"ל שאלתי גם כן: למה לא פירש"י בנוגע לזה שכשאבימלך שאל את אברהם (כ, י) "...מה ראית כי עשית את הדבר הזה", ענה לו אברהם (שם, יא) "...כי אמרתי רק אין יראת אלקים במקום והרגוני על דבר אשתי".

משא"כ בפרשת לך לך, כשפרעה שאל את אברהם (יב, יח-יט) "למה לא הגדת לי כי אשתך היא למה אמרת אחתי היא וגו'" לא מצינו שאברהם ענה לפרעה שום דבר על זה.

וראיתי בספר מעין בית השואבה, שעמד על שאלה זו. וז"ל: צ"ע למה באבימלך השיב אברהם טעמו ונימוקו, ובפרעה מנע ממנו מענה. ואולי שכיון שאבימלך זכה לדבר ה' (וירא כ, ג) על כן דיבר עמו גם אברהם אבינו, משא"כ בפרעה שלא דיבר עמו ה', לא דיבר אליו אברהם.

ובטעם השתנות אבימלך מפרעה, י"ל שהיות שאברהם גר בגרר השפיע על אבימלך, ולכן זכה למחזה נבואה, משא"כ בפרעה שלקח את שרה תיכף בבוא אברהם מצרימה, עכ"ל.