פרשתנו [חיי שרה] (כד, מט): "ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת את אדוני הגידו לי, ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל". וכן בפסוק כז: "ויאמר ברוך ד' אלוקי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדוני, אנכי בדרך נחני ד' בית אחי אדוני".

וכן מצינו בפרשת ויחי (מז, כט): "ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי, ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים".

רש"י על אתר (מז, כט) מפרש בד"ה "חסד ואמת" וז"ל: "חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול". ע"כ פירושו*.

ובשפ"ח (אות ו') מפרש: "לאו דווקא נקט רש"י חסד שעושין עם המתים, אלא ר"ל כל היכא דאינו מצפה לתשלום גמול, אע"ג שהוא חי, שייך בו חסד ואמת.

והנה אליעזר א"ל שיתנו לו רבקה בחנם, ואל יצפו לתשלום גמול לא ממנו שיתן להם מתנות, וכ"ש שאברהם לא יתן להם מתנות כיון שהוא רחוק מהם". ע"כ פירושו.

והנה צ"ע בפירושו, שהרי מפורש בכתוב פר' חיי שרה (כד, נג): "ויוצא העבד כלי כסף וכלי זה ובגדים ויתן לרבקה, ומגדנות נתן לאחי' ולאמה". ובנוסף לזה מפורש ברש"י (כד, י) בד"ה "וכל טוב אדוניו בידו": "שטר מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו, כדי שיקבלו לשלוח לו בתם".

ועוד כתוב (כד, כט): "ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין". ורש"י על אתר מפרש בד"ה "וירץ": "למה רץ ועל מה רץ, [אלא] ויהיה כראות את הנזם, אמר עשיר הוא זה, ונתן עיניו בממון"

הרי ברור מכ"ז, שציפו והבטיחו וגם נתנו מתנות לא רק לרבקה אלא גם לאחי' ולאמה, וא"כ צריך להבין למה משתמש הכתוב בלשון "חסד ואמת" במאורע זה של שידוך יצחק ורבקה, ובמה מתבטא ה"חסד ואמת"?

*) ממה שרש"י מפרש בפ' ויחי (מז, כט) ואינו מפרש כאן (כד, כז ומט), נראה לומר, שיש הבדל בפי' המלות "חסד ואמת" כאן בפ' חיי שרה - שפירושם שהם ב' דברים חסד ואמת. ובין פי' המלות שם חסד ואמת שפי' שם היינו חסד של אמת. ובהקדים: בפ' וישלח (לב, יא) על מ"ש "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת", מפרש רש"י בד"ה "ומכל האמת": "אמיתת דבריך ששמרת לי כל הבטחות שהבטחתני", ע"כ רואים מזה, שאמת הוא קיום ההבטחות, וחסד הוא מה שעושים לטובתו אף שלא הבטיחו ע"ז.

ולכן כאן בפ' חיי שרה כשהעבד מברך את ה' שלא עזב חסדו ואמתו וגו', מובן כפשוטו שזה חסד מה' וגם אמת, וכדברי אברהם (ח"ש כד, ז): "ה' אלקי השמים אשר לקחני . . הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם", שזה שמצא את רבקה, בזה נתאמתה הבטחת וברכת ה' לאברהם, וכן זה הי' חסד, מאחר שבא בלי מניעות וכו', ע"צ היותר טוב ותיכף ומיד. שבזה לא היתה ברכה והבטחה.

וכן מ"ש (פסוק מט) "אם ישכם עושים חסד ואמת את אדני", שלדעת אליעזר זהו האמת שרבקה צריכה להתחתן עם יצחק, וכמו שאמר (כד, יד) "אתה הוכחת לעבדך ליצחק", שזהו (כמו) הבטחה, ולכן זה אמת וגם חסד מצד לבן ובתואל וכו'.

משא"כ בפ' ויחי כשיעקב בקש חסד ואמת "אל נא תקברני במצרים נשאלת השאלה (שע"ז עומד רש"י בד"ה חסד ואמת) איזה אמת יש כאן שיוסף לא יקבור את יעקב במצרים הרי זה רק חסד.

ולכן מפרש"י שכאן (בפ' ויחי) הפי' חסד ואמת, הוא לא כבכל מקום שהם ב' דברים נפרדים, אלא שכאן הפי' הוא חסד של אמת, מאחר שאין מצפים לתשלום גמול. המערכת.