במדבר יד, כה, ברש"י ד"ה "ותכל תלונותם, כמו ותכלה תלונותם", בפשטות בא רש"י לפרש (בדברים אלה) תיבת ותכל, שלא נחשוב שזה מלשון ציווי (עתיד) לזכר (כמו ותכתוב – שאתה תכתוב), - ולהעיר שהרשב"ם מפרש כן "... ותכלה את תלונתם של ישראל כמון מן צו צוה" – אלא זה מלשון ותכלה, (ותגמר) שאז הוא בלשון נקבה נסתרת, שהיא תגמר (כמו ותכתוב – והיא תכתוב).

ואח"כ ממשיך רש"י לשון זה שם מפעל יחיד ל' נקבה כמו תלונתם כו'", ולכאורה כוונת רש"י לבאר שלא נחשוב לפרש "תלונותם" בל' רבים, שבאמת יש לזה משמעות של לשון רבים, שהרי ביחיד שייך (לכאורה) לשון תלונתם, וע"ז אומר רש"י שזה "שם מפעל יחיד",

ואם זה (תלונתם) שם מפעל יחיד וגם תלונתם שם מפעל יחיד, א"כ מהו ההבדל ביניהם, הנה ע"ז מבאר רש"י שיש חילוק בין תלונותם לתלונתם, תלונתם תלונה אחת (שכולם מתלוננים על ענין אחד מסוים), ואינו שם דבר אלא מתייחס על הפעולה שלהם, ותלונותם הוא "שם דבר בלשון יחיד", כיון שאינו מתיחס לדבר המסוים שע"ז מתלוננים, אלא מדובר על עצם ההתלוננות, (כמו שהוא שם דבר) וההתלוננות יכולה להיות על הרבה דברים, אבל תיבה א איננה מתיחסת לדברים שעליהם מתלוננים (דוקא) אלא על הפעולה של ההתלוננות, ולכן מכנה רש"י תיבה א בלשון "שם דבר", "ואפי' הם תלונות הרבה" אינו יוצא א "שם דבר" שהרי אין מתייחסים לדברים שהם מתלוננים עליהם, אלא "לעצם ההתלוננות, וכנ"ל, וכן אינו יוצא מ"בלי יחיד" (אפי' שכתוב תלונותם), שכנ"ל אינו מתייחס (כ"כ) על האנשים המתלוננים אלא על התלונה בעצמה, משא"כ אם הי' כאחד תלונותיהם, הרי שקאי על אנשים הרבה ואז הוא בל' רבים

והנה בתחילת הדיבור אומר רש"י (לשון זה שם מפעל יחיד לשון נקבה כמו תלונתם כו'", והנה מפשטות הלשון ("כמו תלונתם") משמע שהכוונה "לשון זה" היינו (שזה קאי על תיבת תלונתם, שכנ"ל יש לזה משמעות (כמו) לשון רבים, וע"ז אומר שזה ל' יחיד, שזה כמו תלונתם (בלי ו' אחרי הנ'), שזה יותר פשוט שזה לשון יחיד, שבפשטות הפירוש תלונה אחת שלהם.

ומה שרש"י אומר "שם מפעל יחיד" ולא "לשון יחיד" הנה לכאורה זה מפני שאי אפשר לומר על "תלונתם" לשון יחיד, שבודאי תלונותם הוא לשון רבים שהרי מדובר כאן על הרבה אנשים שמתלוננים, אבל הכוונה על ההתלוננות ולא על האנשים המתלוננים, שעל זה אומר שם מפעל יחיד" שההתלוננות היא מפעל יחיד וזה לשון נקבה.

והנה רש"י מוסיף (אחר "שם מפעל יחיד") ל' נקבה ובפשטות צריך לומר שזה בא בהמשך ל"שם מפעל יחיד" שזה קאי על תלונותם, כנ"ל, שעל זה מוסיף שזה לשון נקבה, ומביא (גם על זה ראי' כמו תלונתם" ולכאורה אין צורך להביא ראי' על תיבת תלונתם שזה לשון נקבה, שהרי המקור הוא תלונה, ותלונה היא לשון נקבה, ואולי מפני שבלשון רבים אי אפשר כ"כ לדעת אם זה לשון זכר או נקבה, שלכן אמר "כמו תלונתם" ש"תלונתם" הוא לשון יחיד, ושם אפשר מיד לדעת.

וזה קצת דוחק לומר שבא להוכיח שזה לשון נקבה מ"ראו תלונתם" ש"תלונתם" עצמה צריך להפכה ללשון יחיד ורק אז נוכחים לדעת שזה לשון נקבה, ואין דרך רש"י להביא הוכחה באופן זה וגם בהמשך דברי רש"י שמבאר ההבדל בין תלונותם לתלונתם אינו מדבר על ענין לזכר ונקבה אלא על לשון יחיד או לשון שם דבר.

שע"פ הנ"ל הי' מסתבר לומר שמה שרש"י אומר "לשון זה שם מפעל יחיד ל' נקבה" קאי על "ותכל", וכנ"ל שיש גם פירוש אחר ב"ותכל" שזה לשון נוכח בלשון זכר שקאי על מרע"ה שאתה תכלה את המריבות כו", כמו שאומרים מן צו צוה, כך מה שאמר ותכל הוא כמו ותכלה (שכך פירש הרשב"ם – כנ"ל).

אבל אז אין מובן ההמשך, כמו תלונתם" בפתח ב"ותכל" וסיים ב"תלונתם", וא"כ, צריך לחזור לתלונתם.

וע"פ הכללים של כ"ק אדמו"ר זיע"א הנה לכאורה הי' צ"ל שדיבור המתחיל (של רש"י) בפסוק זה יהי' "ותכל" וע"ז יבאר רש"י "כמו ותכלה" (שבזה מבאר שאין זה לשון נוכח, וכנ"ל באריכות) ואח"כ דיבור המתחיל "תלונותם" וע"ז מפרש רש"י "לשון זה שם מפעל יחיד לשון נקבה וכו'

אלא שכנ"ל צ"ע תיבת "ל' נקבה" שלכאורה אינו מוסיף כלום (להסבר התיבה (תלונתם) וכמדומה שישנם מפרשים שרוצים להגיה ברש"י על דרך זה (בערך אבל, כנ"ל גם לאחרי ההגה"ה והתיקון אינו חלק לגמרי), ומה טוב הי' אם אפשר הי' לומר שרש"י מתכוון לשתי המלים גם יחד, וכאילו שתיבה אחת מוכיחה על חברתה, שמתוך שתיהן נבנה "לשון זה שם מפעל יחיד לשון נקבה שעפ"ז תהיינה מובנות שתי המלים "ותכל תלונתותם", שעפ"ז גם יומתק למה רש"י העתיק בדיבור המתחיל שתי תיבות אלו ביחד (ודוקא כך), ואין צורך להגיה.