בראשית יג, ג, רש"י ד"ה וילך למסעיו כשחזר ממצרים לארץ כנען היה הולך ולן באכסניות שלן בהם בהליכתו למצרים למדך דרך ארץ שלא ישנה אדם מאכסניא שלו, ד"א בחזרתו פרע הקפותיו.

בפשטות מדייק רש"י מתיבת "למסעיו" שהיא תיבה מיותרת, שהיה יכול להיות כתוב וילך (או ויסע) מנגב ועד בית אל וכמ"ש לעיל יב, ט. ויסע אברם הלוך ונסוע גו', ומזה שהוסיפה התורה תיבת למסעיו, וגם שתיבת למסעיו מתייחסת אליו במיוחד מהסעות שלו, בע"כ שהן אותן מסעות הידועות, שהלך דרכם כשירד למצרים ולכן באותן אכסניות.

ומזה שהתורה ראתה לספר זאת, בודאי בא ללמד (דרך ארץ) שלא ישנה אדם מאכסניא שלו.

ורש"י מביא עוד פירוש "ד"א בחזרתו פרע הקפותיו" ואולי כי אם (רק) בשביל ללמד ד"א שלא ישנה האכסניא, אינו מתאים כ"כ תיבת למסעיו, שזה מראה על נסיעה ולא על חניה, לכן הביא "ד"א בחזרתו פרע הקפותיו" שאז מתקבל הפי' של (וילך) למסעיו, שהלך לפרוע את ההקפות שעשה במסעיו, ולפי' זה אינו נוגע כ"כ החניה, אף שבגלל החניה היו לו "הקפות", אבל לעצם הענין אינו נוגע כ"כ ענין חניה, שיחנה באותו מקום כמו לפירוש הראשון. שהרי לפירוש זה אינו נוגע לי אם יחנה או לא, העיקר שהלך לפרוע ההקפות שהיו בגלל ה"מסעיו".

לאידך א"א להכניס פירוש זה כראשון, כי בפשש"מ לא מסופר שהקיף (למזונות וכו') באכסניות.