בראשית מג, יא, רש"י ד"ה מזמרת הארץ: "מתורגם מדמשבח בארעא שהכל מזמרים עליו כשהוא בא לעולם".

מה שרש"י מביא את התרגום וגם מוסיף ביאור, מובן, שבכלל לא נמצא עוד ביטוי כזה בכל התורה, ואם נפרש כפשוטו, אין שייך שהארץ מזמרת, ובגלל הקושי בזה היה ס"ד לפרש "מזמרת" מלשון כרמך לא תזמור, וזה דוקא מתאים לתיבת "הארץ", שהי' מתפרש קחו ממה שאתם קוצרים או לוקטים, ואף שתיבת זמירה שייכת בעיקר לענבים, אבל מצינו שזה מושאל גם למקור אחר, כמו (ישעי' כה, ה) זמיר עריצים, ועוד.

ולהעיר שבשמות (טו, ב) על תיבת (עזי) וזמרת ה' מפרש רש"י שזה מלשון כריתה.

אלא שיש כאן קושי אחר לפרש כן; שהרי בדברים שמונה בפסוק יש גם נכאת (שעוה) ודבש, שאין קוצרים או לוקטים אותם, אבל יש לומר שקאי על רוב הדברים הנזכרים בפסוק שבהם שייך קצירה ולקיטה.

- ובאמת גם גבי שעוה י"ל ששייך זמירה (בהשאלה עכ"פ) שהרי חלות דבש יש בהם ענין רדי', שזה כעין תלישה, ולדברי ר' אליעזר (שביעית י, ז) "כוורת דבורים (כשמונחת על הקרקע ואינה מחוברת בטיט) הרי היא כקרקע כו' (ואם היא מחוברת בטיט – לכו"ע הוי כקרקע) והרודה ממנה (מחלת דבש) בשבת חייב" (משום תולש).

ובפרט עם נאמר שהדבש הנזכר כאן הוא דבש תמרים או מפרי אחר, וכדפרש"י (ויקרא ב, יא) "כל מתיקות פרי נקרא דבש, הרי בוודאי שייך בזה תלישה וזמירה" –

שלכן, י"ל בדא"פ, הביא רש"י "מתורגם מדמשבח בארעא" ולהעיר מהלשון "מתורגם" שאינו רגיל (כ"כ), שבפשטות הלשון יש בזה משמעות שהדבר כבר מתורגם (כן), ולכן נלך בעקבותיו, שכיון שמתרגם מדמשבח, אני יודע שאין הכוונה לזמירה מלשון כריתה.

אבל "מדמשבח בארעא" אין עדיין מובן לגמרי, שהרי אם רוצה לומר שיקחו מהמובחר (שזה הפי' הפשוט של "דמשבח") הרי מצאנו בתורה כו"כ פעמים שמדבר על מין המשובח ולא כתוב בלשון זמרת (משבח) אלא בלשון חלב, שמראה על דבר משובח, וכמו (בראשית ד) "והבל הביא . . ומחלביהן", וכן (שם מה, יח) "ואכלו את חלב הארץ", וכן (במדבר יח, כט) "מכל חלבו (את מקדשו ממנו)", (שם, ל) "בהרימכם את חלבו ממנו גו'".

ועל זה ממשיך רש"י ואומר "שהכל מזמרים עליו כשהוא בא לעולם", שלפי זה הכוונה מדמשבח (הוא לא מהמובחר) אלא מה שמשבחים אותו. שלכן אי אפשר לכתוב בלשון אחרת (מחלב הארץ וכיו"ב), אלא שמובן מאיליו שהדברים האלה הם מובחרים שלכן מזמרים עליו כשבא לעולם.

ואף שלכאורה מהתרגום משמע ש"מדמשבח בארעא" היינו המובחר שבארץ, שאילו היתה כוונתו כרש"י שהכל מזמרים עליו הי' מתרגם דמשבח עליהון בארעא, אבל יתכן שגם כוונת התרגום מדמשבח הוא מה שמשבחים ומזמרים עליהם בארץ, שהרי התרגום של "(אז) ישיר" (שמות טו, א) הוא (בכן) שבח, וכן "אשירה (לה')" מתרגם נשׁבּח (ונודה), וכן בפסוק ב' (שם) על התיבות "(עזי) וזמרת" מתרגם "ותשבחתי" ועל "ומחלביהן" מתרגם "ומשמינהון", ועל "ואכלו את חלב הארץ" מתרגם טובא דארעא, ועל "מכל חלבו" מתרגם מכל שופרי', וכן על "(בהרימכם) את חלבו ממנו" מתרגם ית שופרי' מיני'.

הרי שעל (חלב =) משובח לא מפרש משׁבּח אלא טובא, שפירא או שמינא, וא"כ הרי ניתן לומר שמה שהתרגום אומר כאן מדמשבח בארעא זהו ענין של זמירות ותשבחות, שאפילו על "(עזי) וזמרת (י-ה)" שרש"י פירש ש"זמרת" הוא מלשון כריתה, הנה בתרגום אומר ותשבחתי מלשון שיר, הנה כאן שרש"י מפרש (מזמרת) ל' שיר, בוודאי שהתרגום יפרש מלשון שיר וזמר.

וגם אם נאמר ש"מדמשבח" היינו המובחר, אבל ע"כ תיבת "מזמרת" אין פירושה מובחר, רק שהתוכן יכול להיות מובחר, והיינו כיון שהדברים מובחרים לכן יש עליהם גם זמירות, והתרגום כתב את התוכן. אבל לכאורה אין צורך לדחוק כן, וגם מלשון רש"י משמע שהוא מפרש כן בתרגום, שמביא את התרגום "מדמשבח בארעא" ועל זה מוסיף "שהכל מזמרים עליו כשהוא בא לעולם".