עה"פ (נח יא, כח) "וימת הרן על פני תרח אביו", מפרש רש"י (בפירוש השני) וז"ל: "ומדרש אגדה יש אומרים שעל ידי אביו מת, שקבל תרח על אברם בנו לפני נמרוד על שכתת את צלמיו והשליכו לכבשן האש, והרן יושב ואומר בלבו אם אברם נוצח, אני משלו, ואם נמרוד נוצח, אני משלו. וכשניצל אברם אמרו לו להרן משל מי אתה, אמר להם הרן משל אברם אני. השליכוהו לכבשן האש ונשרף, וזהו אור כשדים, עכ"ל.

ונשאלת השאלה "קלאץ קשיא": הרי אם היה הרן ניצל, היה פעולת אברהם להשפיע על בני דורו גורמת להרבה יותר ללכת אחריו ולמה לא ניצל על כל פנים בזכות אמונתו זו, כדי להפיץ עי"ז יותר האמונה בהשי"ת?

ואולי י"ל ע"פ מה שמצאתי בזהר הקדוש (ח"א עז, ב) וזה לשונו: "...כיון דרמו אברהם לנורא דכשדאי אתגלי עלי' קב"ה ושזבי', והוה הרן אחוי קאי תמן. אמרו כשדאי בגין זכותי' דהרן אשתזיב (אברהם) מיד נפק שלהובא דאשא ואוקדיה להרן", ע"כ. [והא גופא טעמא בעי: למה היו הכשדים חושבים שניצל בזכות הרן?]

ואולי זאת היא כוונת רש"י, ודוחק.

דא"ג, בתחילת הענין שם בזוהר אומר שהרן הי' הראשון שמת בחיי אביו, וז"ל (שם) : "...אלא עד ההוא יומא לא הוה ב"נ דמית בחיי אביו כו'", ע"כ.

וצלה"ב: הלא בפר' בראשית מסופר אודות מיתת חנוך כשהי' בן שסה (365). שנולד לאביו בהיותו בן קסב (162) ואביו חי תתקסב (962) שנה, הרי יוצא שחנוך מת כשאביו הי' בן תקלז (537). הרי חי אחר מיתת בנו תכה (525) שנה. א"כ הרן אינו הראשון שמת בחיי אביו?

ואולי חנוך אינו נחשב שהרי מת לפני זמנו, כמפורש בכתוב. וצריך עיון.*