תושב השכונה
בפירש"י פרשת אמור (כב, לא): ושמרתם: זו משנה. ועשיתם: זה המעשה, עכ"ל.
ועל דרך זה פירש"י בפר' ואתחנן (ד, ו): ושמרתם: זו משנה. ועשיתם: כמשמעו.
- וצריך להבין למה רש"י כופל פירושו עוד הפעם בפר' ואתחנן.
והביא ע"ז הרב וו. ראזענבלום שי' בגליון תשצז (עמ' 55) מספר "הזכרון", [אחד מהספרים הראשונים שנדפס על פי' רש"י, - וזאת למודעי שלפני המחבר היה רק רש"י דפוס אלקבץ, שהוא דפוס ספרדי, ולא בכל מקום פירושו עולה לפי הדפוסים שלפנינו], שפירש דברי רש"י, וז"ל: ונ"ל שראו ז"ל שושמרתם מיותרת שכיון שעושה אדם המצוה מה לו עוד לצוותו לשמרה, לזה הוזקק ז"ל לומר שתיבת ושמרתם אינה על המצוה, אלא על תורה שבע"פ שתהיה שמורה על לוח לבבו, שגורה בפיו כק"ש. עכ"ל.
והקשה הנ"ל על פירושו, שהרי מצינו כמה פעמים קודם פסוק זה שנזכר "ושמרתם" - ורש"י אינו מפרש. ועוד כמה קושיות.
והנה קושיא זו הראשונה הקשה לי הרב יוסף שי' וואלדמאן לפני ב' שנים, ואז בדקתי ספרי דפוס הראשונים וכת"י מרש"י, ובכולם - בלי שינוי.
ועל קושיא זו עמדו כבר המזרחי, גור ארי' והאמרי שפר. ושם באמרי שפר מקשה עוד מפ' ראה, דשם רש"י אינו מבאר, עיי"ש.
ואולי יש לפרש, ובהקדים, דיש הפרש בין מקורותיו של רש"י; ולדוגמא, שבחומש בראשית שמות במדבר - רוב המקורות לרש"י הוא מבראשית ושמות רבה ותנחומא; אבל לחומש ויקרא ודברים - המקורות לרש"י הוא תורת כהנים וספרי, - שהם הספרים הראשונים שיש לנו מזמן בית שני, כמו שכתב באגרת רב שרירא גאון: "דרשי דקראי אינון והיכא רמיזי הלכתא בקרא, ומעיקרא במקדש שני ביומי דרבנן קמאי", עיי"ש.
ואולי י"ל, דלכן כשהמקור דרש"י הוא הרבות - אז מביא בדרך כלל הענין "בלשונו וסגנונו" השייך לפשוטו של מקרא;
אבל כשמקורו הוא התורת כהנים וספרי - אז מעתיק הוא הלשון בדיוק. וי"ל, דלכן כשמוצא רש"י פי' השייך לפשוטו של מקרא בספרים הנ"ל - מביא אותם (ואף אם כבר הביאו קודם. וכן לאידך, שאם בפסוקים קודמים לא נמצא דרש זה - אין רש"י מביאם שם). ועצ"ע היטב בזה.
[להעיר, דלאחרונה נדפסו ב' הספרים (תו"כ וספרי) הנ"ל בהשוואה לכת"י - ובהרבה מקומות מוצאים גירסאות של רש"י בכתבי יד אלו].
Download PDF