בגליון ה' הקשה ר' י. ו. בפ' ויחי מז, כט, בפרש"י "חסד ואמת" "חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול".

והקשה מדוע בפרשת חיי שרה כד, מט, בבקשת אליעזר מבתואל ולבן שימסרו לו את הרבקה ליצחק "ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת את אדוני" רש"י אינו מפרשו.

והביא פי' ה"מזרחי" לרש"י שאין כוונת רש"י שרק בחסד עם המתים הוא של אמת אלא כל דבר שאינו מצפה לתשלום ובתואל ולבן לא היו מצפים מאברהם מצד המרחק שביניהם וכו'.

ועוד הביא עיקר שפתי חכמים ששואל כנ"ל בקושייתו ותי' שהכא יש ס"ד שמקבל תגמול שהרי אח"ז נתן יעקב ליוסף שכם אחד על אחיו והקשה:

א. מדוע רש"י לא מפרש בפרשת חיי שרה (אף לפי' "מזרחי") ותי' הוא פשוט יותר מכאן.

ב. האם רש"י סומך בפרשת חיי שרה על כך שיפרש לאחמ"כ בפרשת ויחי.

ג. לתי' עיש"ח מדוע רש"י לא מזכיר בפירוש כאן את ההכרח שהרי הוא מכמה פסוקים לאח"ז.

ד. ונלע"ד דאפ"ל דבפרשת חיי שרה י"ל כתי' ה"מזרחי", שמצד המרחק לא היו מצפים לגמול (וכן אלעזר לא הביא עמו) ולכן לא פירש רש"י (ואף שאינו פשוט כ"כ) אבל הכא שיעקב ביקש שיעשה עמו חסד ואמת שהרי ביקש לפני שנסתלק ועוד שהיה קרוב ליוסף ויכול לתת לו גמול ולכן רש"י שולל זאת ומפרש שאינו מצפה וכו' (וכן שיכול לתת לו גמול ע"י צירוף אפרים ומנשה להשבטים "כראובן ושמעון יהיו לי"), משא"כ בפרשת חיי שרה א"צ לפרש שהרי מצד המרחק וכו'.

וכן אואפ"ל דזהו אף כוונת עיש"ח ומה שכתב וכן מצינו ששילם יעקב ליוסף וכו' ר"ל אסמכתא לדבר וכן הבנה יתרה וכו', אבל כל תי' הוא כהנ"ל שמכיון שהמציאות שהיה קרוב ליוסף וכן שעדיין לא נסתלק וכו' (ועוד שמצינו שנתן לו כהנ"ל).

וכן נראה לדייק בדבריו "לכן פירש רש"י ...בשעה שביקש יעקב מיוסף . . לא הבטחו ליתן לו כלום וגם לא היה בדעתו ליתן לו שכם", שמדוע מפרש בתחי' לא הבטחו וכו'. וגם שלא היה בדעתו ליתן לו שכם שהיה כותב ללא תוספת כהכא: שלא הבטחו כאן שיתן לו שכם, א"כ משמע כוונתו היתה שאין לומר שרצה לתת גמול מאחר שקרוב אליו.

ועוד הרי לאחמ"כ נתן לו שכם וכו' שלכן צ"ל שלא חשב לתת לו בשעת הבקשה ושלכן מפרש רש"י ענין "חסד ואמת".

וכן מדוייק בדברי ה"מזרחי": "ואינו ר"ל שאין חסד של אמת אלא החסד שעושין עם המתים שהרי אליעזר עבד אברהם אמר ללבן ובתואל ...והיה קיים . . ובהיות . . לא היו מצפים מאברהם . . לרוב המרחק..." וא"כ פשוט שאם לא היה מרחק היה רש"י זקוק לפרש וכן היא לענינו שהרי לא היה מרחק בין יעקב ליוסף (שהרי ביקש לפני שנסתלק) ולכן הוזקק רש"י לפרש ופשוט.

ומה שתי' שבפרשת חיי שרה א"צ לפרש מאחר שאמר - "אשר הנחני בדרך אמת". ולכן מה שאמר בסוף דבריו "חסד ואמת" היינו חסד עם אמת שאמר מקודם (וכפי שהבנתי את דבריו) שהפי' הוא שיעשו עמו חסד של אמת כפי שהוכח ע"י הנחני בדרך אמת.

ונראה שה"מזרחי" לא פי' כן משום שלמד ברש"י שפי' "חסד ואמת" היינו חסד "שאינו מצפה לתשלום" ולתי' אינו כן.

ומה שהוכיח בסוף דבריו שאין כל מקום שכתוב חסד ואמת פי' כרש"י והוכיח מי"ג מדות הרחמים וכו'. ועיין ב"מזרחי" שהביא ענין בקשת אליעזר "עושים חסד ואמת, והמרגלים לרחב . . ועשינו עמך חסד ואמת" הרי שפי' רש"י כאן ב"חסד ואמת" הינו בבקשה שבין אדם לחברו שאלו הדוגמאות שהביא ה"מזרחי" משא"כ הראיות שהביא אינם בין אדם לחברו.