בפרש"י פרשת אחרי ד"ה את פר החטאת אשר לו (טז, ו): "האמור למעלה, ולמדך כאן שמשלו הוא בא ולא משל צבור". עכ"ל.

וצריך להבין, שהרי נאמר בכמה פסוקים אחר פסוק זה (שם, יא): "והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו . . ושחט את פר החטאת אשר לו".

ולמה אין רש"י מפרש למה נאמר עוד שתי פעמים "אשר לו", שלכאורה מיותרים הם.

וראיתי ב'תורה תמימה' שהביא דרשת הגמרא יומא (נא, ב) "תניא, אשר לו - משלו הוא מביא ואינו מביא משל צבור, יכול יביא משל אחיו הכהנים, ת"ל (שם, יא) אשר לו, יכול אם הביא כשר ת"ל שוב אשר לו (שם) שנה עליו הכתוב לעכב". עכ"ל.

ואינו מובן לכאורה למה לא פרש"י על דרך זה.

וראיתי ב'משכיל לדוד' שעמד על פרש"י זה וכתב, וז"ל: "לכאורה לישנא יתירה הוא דהוה סגי לומר שמשלו הוא בא ואמאי אצטריך למימר תו ולא משל צבור, אבל לכי תידוק שפיר דייק רבינו וקמ"ל דהך משלו דילפינן מהך קרא אינו אלא למעט של צבור, ומיהו אכתי הוה אפשר למשמע שיהיה משל כהנים דשפיר קרינן בי' אשר לו, הואיל וכולם קרויים ביתו כדלקמן, ומשו"ה איצטריך קרא אחרינא לקמי והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו לומר משלו דוקא ולא דכהנים וכדאיתא בת"כ". עכ"ל.

אבל עדיין אינו מובן, למה לא פרש"י זה בפירוש, וכי סמך שהבן חמש למקרא יבין כל זה מעצמו. ועוד גם לפי דבריו, עדיין אינו מובן למה נאמר פעם שלישית "אשר לו", שעל זה אין אפילו רמז בפרש"י.