"וידוע פירוש גדולי ישראל בסדר הציווי "לא תוסיפו ולא תגרעו" (דההצעה דתגרוע מתחילה וקדם לה ההצעה דתוסיפו" – כתב כ"ק אדמו"ר במכתבו הנדפס ב'ספר היובל-קרנות צדי"ק (קה"ת תשנ"ב( עמ' רעד, וראה הנסמן שם (לכלי יקר עה"פ ואתחנן ד, ב. ולפרש"י בראשית ג, ג). וראה 'לקוטי שיחות' חכ"ב עמ' 288 שיחת י"א ניסן תשל"ז. ועוד.

ויש לציין למעין רעיון זה בשני מקומות:

א. בפרדס יוסף עה"פ תולדות כז, מ הביא מחתם סופר (תולדות ד"ה והיה כאשר תריד) "והיה כאשר תריד הוסיף מצוה אחת על תרי"ג מצוות – ופרקת" ופירש בזה הפסוק (קהלת ז, טז) 'אל תהיה צדיק הרבה ואל תרשיע הרבה' - והדברים מתפרשים (למרות שלא פורט שם כלל) מעין הפסוק לא תוסיפו ולא תגרעו, קדימת ה"צדיק הרבה" מביאה למ"ש אח"כ.

ב. תורתו של רבי לוי יצחק- הובאה ע"י כ"ק אדמו"ר בשיחת שמחת בית השואבה תשי"ד ('תורת מנחם' כרך יו"ד עמ' 61) עה"פ (ישעי' ד, ו) "וסוכה תהי' גו' למחסה ולמסתור מזרם וממטר" שהסוכה ענינה להגין ממצב של זר"ם (לא תגרע) ומט"ר (לא תוסיף), עיי"ש וברשימות חוברת קטו עמ' 11.