על הפסוק "ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא וגו'" (לך לך יג,יח) פירש החזקוני, וז"ל: "הי' לו לכתוב ויבא אברם ויאהל וישב, אלא ויאהל דהכא אינו לשון תקון אהל, אלא לשון סתירה אהל. יש הרבה מלות בלשון הקדש כתובות בענין אחד ויש להם שני פירושים זה להפך מזה כגון והרים את הדשן ועשית סירותיו לדשני ועוד הרבה. אף כאן ויאהל כלומר עקר אהלו ממושבו ראשון בארץ כנען ותקעו באלני ממרא", עכ"ל

וצריך להבין למה לא פירש רש"י כלום בנוגע לזה, דלכאורה הוא נוגע להבנת פשוטו של מקרא.

וי"ל דמזה גופא שרש"י לא מפרש כפירוש הנ"ל הוא דאינו סובר מהחילוק הנ"ל.

ואולי יש להביא ראי' שרש"י שולל פירושו של החזקוני מזה שבפרשת תרומה בד"ה לדשנו (כז,ג) פירש"י: "...כי יש מלות בלשון עברית מלה אחת מתחלפת בפתרון לשמש בנין וסתירה וכו'". ומביא רש"י שם כמה ראיות לזה.

ואם הי' כוונת רש"י לפרש תיבת "ויאהל" כמו החזקוני למה לא הביא ראי' לפירושו מפסוק זה.

אבל יש להעיר, שרש"י פירש בפרשת שמות בד"ה וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה וגו' (ד,כ): "אין מוקדם ומאוחר מדוקדקים במקרא".

ואם הי' מפרש כן על פסוק דידן הי' מסלק בזה קושיית החזקוני אבל לפועל אינו מפרש כן וצ"ע.