בגליון תשסח כתב הרה"ח אלי' מטוסוב שי' מאמר מצויין על רשימות כ"ק הצ"צ שנמצאים באוה"ת, אבל על כמה ביטויים שכתב יש להעיר ולהוסיף כמה פרטים, לדוגמא הוא כתב כותרת בשם: "מדרשים שלא הביא הצ"צ", ושואל: "לכאורה יש להקשות טובא: על פסוק זה יש עוד כמה מד"ר שלא הובאו כאן" – והכוונה למה לא הביא עוד מדרשים על פסוק זה.

וכתב עוד כותרת: "ציונים על פי הבית אהרן", וכתב שהצ"צ מצטט רק את תחילת מדרש הנ"ל, ואינו מעתיק יותר רק מרמזם בתיבת כו'.

תחת כותרת "חלוקת הסעיפים" כתב "כאמור רשימה זו רק באה להשלים את ציוני הבית אהרן (בתוס' איזה הגהות), ועל כן לא חש הצ"צ לציין אותיות גם על קטעים קצרים ביותר וכיו"ב".

הנני עומד ומתפלא האם כל כוונת הצ"צ היתה להעתיק המדרשים והזהר שמציין בבית אהרן, אם זאת היתה כוונתו, אז יש מקום להקושיות וההסברים של הרב אלי' מטוסוב, אלא שיש להוסיף עוד קושיא למה העתיק הלשון, היה לו רק לציין "עיין" וכו', ולמה העתיק כמה וכמה פעמים לשונות מגמרא ומדרשים וכו' בלי להוסיף אף תי' אחת, כנראה מהרבה רשימות שנדפסו באוה"ת.

אך שגה ברואה, - מה ענין ה"עיין" שכתב כ"ק אדמו"ר הצ"צ על תורת כ"ק אדמו"ר הזקן. האם דברי רבינו הזקן צריכים חיזוק.

אלא כשמעיינים בכתבי ומאמרי הצ"צ, רואים שהיה לו כמה תקופות בעניני לימוד תורת אדה"ז.

התקופה הא' לימוד הנחות כ"ק אדה"א, במקום אחד, כיון שדברי תורה עניים כו' ועשירים במקום אחר, צירף להמאמר זה ממקום אחר ששם נתבאר ענין זה עוד הפעם עם תוספת הסברה או פרטים, לדוגמא כמו שנדפס באוה"ת בראשית כרך ו, המאמרים הם רובם מאמרי תו"א, רק שהם הנחות כ"ק אדמו"ר האמצעי, וצירף להם עוד ביאורים ממאמרים אחרים שגם הם היו הנחות כ"ק אדה"א, רובם בלי מראה מקומות.

עד עתה הגיע לידינו רק מפ' וישב – ויחי בגוכתי"ק. ועוד כמה מאמרים.

התקופה הב' הם המאמרים כמו שנדפסו בספר המצות – דרך מצותיך, שהם מסודרים לפי ענינים – מצות. רובם הם מהנחות כ"ק אדה"א עם הוספות ביאורים של הצ"צ, אבל גם כן בלי "עיין".

ראה במ"מ לדרך מצותיך באותיות מרובעות שמצויין שם המקור למאמרי אדה"ז – הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי לכל סעיף וסעיף.

יש עוד לעיין מה קדם, דרך מצותיך או מה שנדפס באוה"ת בראשית כרך ו, ואכמ"ל.

התקופה הג' שהתחיל בתקצ"ב או שנה קודם או שנת תקצ"ג בערך, אז התחיל הצ"צ לומר ברבים מאמרי אדה"ז – אבל בעיקר הנחות מהרי"ל, עם ביאורים עם "עיין" למאמרים אחרים, ויש להאריך בענין זה ויש כמה וכמה דוגמאות ממאמרים שנדפסו.

התקופה הד' הם הרשימות. מה הם המבנה של הרשימות, ומה היה מטרתם?

מטרתם לא היה כמו שכתב הרב א"מ שי' לפענח הציונים של הבית אהרן, ולשנות הדפים של המד"ר והזהר להספרים שהיו מצויים בסביבו ובמדינת רוסיא. שאם כן למה לא כתב כסדר הבית אהרן, ולמה כתב רק על פסוקים אחדים כמו שנראה מאוה"ת נ"ך כרך א. ולמה דוקא על פסוקים אלו ולא על כל הפסוקים או לכתוב כסדר הנ"ך.

ואולי אפשר לומר בפשיטות, שהתחלת כתיבת הרשימות התחיל אחר אסיפת הרבנים, ובשעה שנסע הצ"צ על המדינה, ופגש גדולי הרבנים בזמן ההוא כמו הרב דוד לוריא ועוד גדולי ישראל ממחנה המתנגדים, והפשרה הידועה של הצ"צ להשקיט המחלוקת בעיירות ובכפרים, שהרב יהיה מהמתנגדים, והשוחט יהי' חסיד. ואז התחילו כמה וכמה רבנים להתעניין בחסידות, ורצו לדעת מקור או אסמכתא בפרד"ס התורה, על דברי דא"ח.

אז התחיל כ"ק הצ"צ לציין על דברי אדה"ז, מקורות בנגלה ובספרי הקבלה. לגשת לעבודה זו התחיל לסדר מקורות במד"ר, דשם רוב סודות התורה.

הצ"צ חיבב ספרי מפתחות כמו שנראה מכתביו, לדוגמא: בית אהרן, מאורי אור, ערכי הכינויים לבעל סה"ד ועוד. [וכן בנגלה. בשו"ת או"ח מציין לספר עצי אלמוגים, ובאה"ע לשו"ת עצי ארזים, שהם ממחבר אחד שעל כל סעיף בשו"ע כמו שכתוב בהשער על הספרים הנ"ל "כל המאמרים והלכות הבאים בש"ס בבלי וירושלמי, ופלפולא בלשונות הפוסקים ראשונים ואחרונים איש מהם לא נעדר". ואכמ"ל, ואי"ה אביא דוגמאות בהזדמנות אחרת].

ראשית כל העתיק הצ"צ הציונים מספר בית אהרן כמו שנדפסו בהספר. ואח"כ העתיק רק המדרשים ששייכים להענין לאותו מאמר. וכשסידר הלקו"ת, הכניס בפנים רק המ"מ וציין "עיין". אבל הרשימות הם הממלאים לספר הלקו"ת.

[במ"מ להלקו"ת הוצאה חדשה באותיות מרובעות ציינו כמה פעמים לרשימות אלו].

וזו היתה הכוונה האמיתית של הרשימות, וע"י זה מתורץ כל הקושיות של הרא"מ. וכן יובן למה כתב רק על פסוקים אלו, ולא לפי סדר התנ"ך. וכן יובן שהצ"צ לא השתמש במד"ר דפוס אמשטרדם, רק בדפוסי רוסיא או הסמוכות, רק העתיק מבית אהרן שהוא רשם לפי דפוס הנ"ל, ולכן יש שינויים בהגירסא בין מה שהצ"צ העתיק הלשון, להדפוס הנ"ל. וכן אפשר לומר גם על התיקוני זהר, שהדפים הם לפי דפוס אמשטרדם, אבל הצ"צ השתמש בדפוס אחר.

כל הנ"ל הוא בקיצור נמרץ, ואפשר לפרט זה לקונטרס גדול עם פרטים מעניינים מאוד, ועוד חזון למועד.