ברוקלין נ.י.
הערות בדף השער
א. בדף השער של התו"א (והוא לשון כ"ק אדמו"ר הצ"צ בעצמו), כתוב: "ספר תורה אור, ובו דרושים על שני חומשי תורה בראשית ושמות, וגם דרושים לחנוכה בפרשת וישב ובפרשת מקץ, ומגלת אסתר בסוף ספר שמות ודרוש אחד לפסח בפרשת ויקהל".
הנה ה"דרוש אחד לפסח בפרשת ויקהל" הוא המאמר האחרון שבתו"א (לפני דרושי פורים ולפני ההוספות), והתחלתו הוא "קחו מאתכם תרומה", ובסופו מבואר בענין מצה וספה"ע שהם עבודת אתכפיא ואתהפכא כו'. (והוא מש"פ ויקהל שנת תקס"ח).
ב. אולם מה שיש להעיר ע"ז הוא כי הצ"צ נקט כאן דרושי חנוכה ופורים ודרוש אחד לפסח. ולא הזכיר כאן את דרושי קי"ס בפ' בשלח (שהם ג"כ דרושי פסח. ואחד מהדרושים שבתו"א שם נקרא בכ"מ בכתבי הצ"צ בשם "דרוש קי"ס"), ודרושי מ"ת בפ' יתרו שהם שייכים חגה"ש (ואחדים מהם נאמרו ע"י אדה"ז בחגה"ש, עי' בהמ"מ לתו"א).
ובאמת באגרת כ"ק אדמו"ר הצ"צ אודות הדפסת הס' תו"א (נדפס בהוספות לתו"א ובהוספות ללקו"ת, ובאגרות קודש אדמו"ר הצ"צ ע' שלד) כותב כן: "חלק הראשון על שני חומשי התורה וחנוכה ופורים גם כמה דרושים לחג השבועות זמן מתן תורתנו בפ' יתרו וקצת לפסח בפ' ויקהל, וחלק השני אי"ה [לקו"ת] על שלשה חומשי תורה ושה"ש ומועדים ור"ה ויוכ"פ". [ועד"ז הוא באגרת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שנד' בהוספות שם].
ג. והביאור לכאו' פשוט, כי באמת אין צורך להזכיר בהשער על דרושי קי"ס בפ' בשלח ומ"ת בפ' יתרו, כי דבר זה מובן מאליו והלא כן הוא ג"כ בכל ספרי הדרושים וחסידות כו' (אלו המסודרים על פסוקי התורה) שעניני קי"ס הם בפ' בשלח ומ"ת בפ' יתרו כו' (וכן עניני המועדים מתבארים על פסוקי פ' אמור ופ' ראה כו' וכיו"ב). וזהו נכלל במ"ש בהשער כאן: "ובו דרושים על שני חומשי תורה בראשית ושמות".
ובהשער כאן בא רק להוסיף אודות דרושי חנוכה ופורים, כי לא כל ספרי הדרושים וביאורים שעל התורה נכללו בהם דרושים על חנוכה ופורים. וכן הוא מוסיף על "דרוש אחד לפסח בפ' ויקהל" שאי"ז רגיל ואי"ז מובן מאליו.
ד. ובכל זאת יש לציין על הרמז בדבר שהתו"א מסתיים בדרושי גאולת פסח ופורים, ועד"ז הלקו"ת מסתיים בדרושים השייכים לגאולה העתידה (ד"ה כי כאשר השמים החדשים). וידוע המובא בשיחות (ועי' ג"כ בס' מגדל עז) על שקישר הצ"צ בין הדפסת הס' לקו"ת בשנת תר"ח לגילוי הקץ שהי' על שנה ההיא.
התו"א נקרא ג"כ "לקו"ת"
א. ידוע מכבר, אשר בכתבי הצ"צ נקרא לפעמים הלקו"ת בשם "תו"א" או "תו"א ח"ב". וגם פעמים אחדות נקרא התו"א בשם לקו"ת.
בהשקפ"ר י"ל שרוב הציונים בהם קורא הצ"צ את הלקות בשם "תו"א ח"ב", הוא בהדרושים שכתב בהשנים הקודמות להדפסת הלקו"ת [כי התו"א נדפס בשנת תקצ"ז, והלקו"ת בשנת תר"ח], שאז הי' עדיין בכוונה לקרוא להלקו"ת בשם תו"א ח"ב. ורק בסמיכות להדפסתו נקבע שמו "לקו"ת".
אבל באמת לפעמים גם ברשימות שנכתבו שנים הרבה אחרי הדפסת הלקו"ת יש אשר הצ"צ קוראו בשם תו"א.
ב. להלן נציין קצת מהמקומות אשר הלקו"ת נקרא בשם תו"א:
אוה"ת שמות ע' לד: וכמ"ש מזה בתו"א סד"ה וידעת היום [פ' ואתחנן] וסד"ה האזינו השמים דרוש השלישי. [וע"ש באוה"ת בהערה].
אוה"ת קרח ע' א'תתנב: ועי' עוד מזה בת"א פ' אמור בד"ה ביאור ע"פ והניף הכהן אותם ספ"ד.
אוה"ת דברים ע' כ: והוא מבואר בתו"א ח"ב בפ' שלח בד"ה ענין המרגלים.
אוה"ת ראה ע' תרפה: ועמ"ש מזה סד"ה ענין ק"ש שמע ישראל בת"א ח"ב פ' ואתחנן ובח"א בד"ה פתח אליהו בפ' וירא.
אוה"ת דברים ע' ב'שפב: וע' בת"א פ' בהר סד"ה את שבתותי תשמרו.
שם ע' ב'תלו: קיצור תקעו השני שבת"א… תקעו בחודש שופר דתק"ע שלא נדפס בתו"א.
אוה"ת דרושים לר"ה ע' א'רפה: תקעו בחודש שופר דרוש הראשון פ"א פ"ב כו' ע"ש בת"א.
אוה"ת נ"ך ע' תצז: כמ"ש בת"א ח"ב פ' שלח שם.
ג. נציין כאן גם על שהתו"א נקרא לפעמים בשם "לקו"ת":
אוה"ת יתרו ע' תתקסח: "שייך ללק"ת פ' יתרו ד"ה וכל העם רואים".
אוה"ת חוקת ע' א'תתעו: "דפי' בלק"ת פ' יתרו סד"ה וכל העם רואים".
[ב' ציונים אלו הם על הדרוש "וכל העם רואים" שנאמר ע"י אדה"ז בחגה"ש תקס"ה ונדפס בתו"א. ובאמת יש דרושים על פסוקי עשה"ד שנדפסו בלקו"ת במדבר בדרושים לחגה"ש].
השם "תורה אור"
ספר בשם "תורה אור", כבר הי' בדפוס שנים רבות לפני הדפסת התו"א של אדה"ז. הוא ס' "תורה אור" ע"ס בראשית-שמות מר' שמואל ב"ר יוסף הכהן, נדפס בווינצי' שנת ש"ס. ספר זה אגב כנראה לא הי' לפני הצ"צ כי איננו מביאו. [אבל הי' ספר זה לפני בעהמח"ס אסף המזכיר, ר' זכרי' מפורטו, ווינצי' תל"ה, שתוכנו מפתחות וציונים (על סדר אגדות הש"ס) לספרי דרוש ומפרשי התורה. וספר זה הצ"צ לפעמים משתמש בציוניו].
טרדת אדמו"ר הצ"צ בהדפסת התו"א
אודות התעסקות הצ"צ בהדפסת התו"א, יש לציין לדבר המושך את הלב, קטע מאגרת מוהר"ר ישכר בער הלוי מ"ץ בליובאוויטש, נדפס במקורות והערות לס' אגרות קודש הצ"צ ע' תקה, האגרת היא משנת תקצ"ז שנת הדפסת התו"א, וכותב שם על אדמו"ר הצ"צ:
"ומחמת טרדתו כעת בכתבי ק' של ספר תורה אור הנדפס מחדש אינו מכניס לפניו שום עסק, ולכן לא הרחיב הדבור כ"כ עמו (והראי' אמר לי אדמו"ר שי', שמפני טרדתו אינו משיב אפי' תשובות שאלות, שהרי הבטחתי להמ"ץ ר' אשר לשלוח לו תשובה בנדון שאלה בהלכות נדה, ולא השבתיו".
ויש לציין למקבילו עד"ז באגרות קודש של רבינו ח"ג ע' צ (מחודש שבט שנת תש"ו): העדר מכתבי' הוא בסיבת רוב הטרדות ובפרט בעניני ההדפסה.. ולתת מושג מעבודה הנ"ל: בזמן האחרון צריך הייתי להגי' כו'. [והולך ומונה שם בהאג"ק עשרות ספרים שהרבי התעסק בהדפסתם באותה תקופה. וע"ש בע' 9 שמציין המו"ל שבין כל הספרים שמונה איננו מזכיר את ההגדה עם לקוטי טעמים ומנהגים ועוד שהדפסתם היתה ג"כ באותה תקופה].
ובאגרות קודש שם ע' קא (מחודש אד"ר תש"ו): כי מרוב הטרדות בהדפסת הצ"צ, נוסף על שאר עניני הדפוס כו', לא עניתי במשך זמן זה כ"א על המכתבים הנחוצים ביותר, ובפרט בהנוגע לספרו אשר חפצתי לעבור עליו כולו ולהעיר כו' ולכן דחיתי הדבר לעת פנוי' כו'.
ושם ע' קמח (מחודש סיון תש"ו): "טרדות סבבוני, ואין עתותי בידי לענות לכאו"א בזמן שהוא חפץ, ואמרי אשר עליו להיות רוצה שמוטב יתעכב המענה על מכתביו וכיוצא בו, ובלבד שתתקדם הופעת הענינים הנמצאים בדפוס ושמכינים לדפוס, שזהו טובת הרבים".
Download PDF