תפילות שאינן מנוקדות בסידור אדה"ז

כל מי שיחפש בסידורי חב"ד שנדפסו ע"פ הנוסח אשר יסד אדמו"ר הזקן ימצא יחסית הרבה תפילות שאינן מנוקדות. להלן ע"פ סידור 'תורה אור' (מהדורת קה"ת), בסוגריים אוסיף באם מנוקד בסידור תהלת ה' (מהדורת אה"ק תשל"ח):

עמ' ח הריני מקבל לפני התפילה;

עמ' 78 מי שברך למילה (שלדברי 'שער הכולל' פכ"ו ס"ד היה כבר בסידור אדה"ז המקורי) אינו מנוקד [וראה מש"כ ב'הערות וביאורים' גליון תשכח עמ' 82-88];

עמ' מח-מט ושמרו ופסוקים לחגים שבסוף ערבית (למרות הידוע בפירוש שאדה"ז הכניסם, ראה שער הכולל פי"ז סכ"ד והסיפור הידוע על היריד) [בתהלת ה' מנוקד];

עמ' סז134- המי שברך לקריאת התורה (שנוסף ע"י המדפיסים ראה 'שער הכולל' פכ"ו ס"ד) [וראה מש"כ ב'הערות וביאורים' שם];

עמ' 194 יהי רצון ד' מיתות בי"ד בק"ש שעל המיטה;

עמ' 196 רבון העולמים [וקטע מהזוהר] בסוף ק"ש שעל המיטה;

עמ' קכד זבדי' וכו' שאחרי ואברהם זקן (ב'התקשרות' גליון לא עמ' 19 הערה 17 העיר: וחבל שטרם נוקד שם זה בסידורי תהלת-ה'. בסידור תורה אור כל היהי-רצון אינו מנוקד, ו'זבדיה' מודגש שם בגרשיים. [אבל לאחרונה הוסיפו לו ניקוד, ראה 'התקשרות' גליון ערו עמ' 20 הערה 5]);

עמ' 254 'אני מזכה' בעירוב תבשילין;

עמ' קמא יהי רצון שלפני ושאחרי תקיעת שופר;

עמ' 294 יהי רצון שבסוף תשליך [בתהלת ה' מנוקד];

עמ' קעא יהי רצון שבסוף הושענות;

עמ' קעד יהי רצון שאומרים בעת שריפת חמץ [במהדורות אחרונות של תהלת ה' מנוקד];

שם סדר קרבן פסח1;

עמ' קפד הספירות 'שפגמתי בספירה'.

כ"ז מצאתי בסידורים של ימינו. בקשר לכמה מהנ"ל היה אפשר לומר שבכל מקום שנזכר שמות וענינים שע"פ קבלה לא נוקד2. אבל להעיר ש'לשם יחוד' שלפני ברוך שאמר כן נוקד (חוץ מאותיות של השם).

והיה באם נבדוק במהדורות קודמות של סידורים נמצא עוד הרבה קטעים בלי ניקוד:3

מודים דרבנן (חול), פרקי אבות (כולו?), 'על הכל' של קריאת התורה לשבת, ועוד [כך רשום אצלי מבדיקת אחת המהדורות הקודמות של סידור עם דא"ח. ואינו תח"י. וראה ב'דפוסי הסידור עם דא"ח' (בסוף ה'סידור עם דא"ח' עמ' 746) בנוגע לדפוס הראשון נאמר שם: "נוסח התפילה - באותיות מרובעות מנוקדות. לבד במקומות אחדים שנדפסו בלי נקודות."].

וראה גם 'יגדיל תורה' נ.י. שנה ד עמ' רלח שנמצא שם קטע מעלי הגהה של מהדורה קדומה של הסידור, ושם בברכת הגשם (שלא היה "בסידורים הראשונים" - שער הכולל פ"ט ס"ג) בהעתקת הברכה עד "מלך עוזר ומושיע" אין ניקוד.

מי העתיק וניקד את הסידור?

ואחרי כל הנ"ל יש לחקור האם אדה"ז ניקד את כל הסידור, או שהגיה בעיקר את הנוסח?

ולכאורה יש למצוא יסוד להנ"ל בדברי כ"ק אדמו"ר זי"ע, שכותב באג"ק (ח"ב עמ' קכד) בנוגע להלל הגדול שבתפילת שבת:

"במה שכתבתי שם [בהגדה של פסח] ע"ד כוונת אותיות השם באמירת הלל הגדול, שהוא שייך לרבים (שמעטים כמותה בסי' אדה"ז), שהרי בודאי לא העתיק אדה"ז בכת"י הסי[דור] את הקאפיטל, אלא שהורה שכאן בתפלת שבת צריך להדפיסו. וא"כ הרי אפשר (אף שדחוק קצת) שאותיות השם העמיד המדפיס מדעת עצמו (בהעתיקו הקאפיטל עם האותיות מסי' האריז"ל). וע"ד מה ששמעתי מספרים בכגון דא בנוגע לנקוד השמות בשמו"ע" שעשאו המדפיס מדעת עצמו. ועד"ז שם ח"ו עמ' שכ לגבי פסוקי ושמרו בתפילת ליל שבת: "עדיין לא נתברר הדבר אם אלו הפסוקים וכיו"ב הי' כתוב ג"כ בסידור רבינו הזקן שנדפס בחייו או שרק ציין שאומרים ושמרו וגו'..."4.

ולכאורה זו גם הכוונה של ה'שער הכולל' בסוף ההקדמה שלו: "הסדור הזה נדפס פעם הראשון בחייו... ויצא מן הדפוס בכמה שבושים וחסרונות כי הדפיסוהו מן רשימות שלא הי' עדיין סדור מודפס כזה להעתיק ממנו...", כלומר, לא היה אפשר להדפיס סידור בשלמות ע"פ רשימות אדה"ז. כנראה כיון שבהם לא הועתקו כל הדברים רק היו בהם ציונים מאיפה להעתיק, וכיו"ב.

אבל לכאורה קס"ד הנ"ל שאדה"ז לא הקפיד לנקד את הסידור מופרך באם נעיין ב'הגהות לסידור הישן' של הצ"צ (סידור תורה אור עמ' רמא) שבו ישנם תיקונים גם לניקוד של תפילות שאינם חובה, כמו בפטום הקטורת ועוד, דהרי הגהות אלו "הועתקו מההגהות של רבינו הגדול ז"ל שהגיה בעצמו" (אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע שם עמ' רמה)5. הרי לנו בפירוש שאדה"ז לא רק הגיה את הנוסח אלא גם את הניקוד של המלים, לפחות בשביל מהדורה השניה של הסידור.

ולכאורה מפורש כותב כן גם רבי יהודה ליב בעל ה"שארית יהודה" אחיו של אדמו"ר הזקן ב'הסכמתו'6 לסידור שאדה"ז התעסק גם עם הניקוד. ראה שם (אלא שכמה דברים אינם ברורים כ"כ מפני שלא כל דבריו הועתקו, וקוצרו ע"י "כו'")7.

ולאחר העיון נראה לומר שאין מכאן סתירה לדברי הרבי באג"ק הנ"ל, כי הרבי כותב לגבי מזמורי תהלים ופסוקים מן התורה שהניקוד שלהם מקובל ומפורסם, וע"כ לא היה אדה"ז צריך להגיה אותם ולקבוע מסמרות בענין, לא כן בשאר קטעי התפילה. [ועצ"ע מהג"ה יד של הצ"צ שהוא שייך לפסוק מתהלים (וראה בארוכה באג"ק של הרבי ח"ב עמ' לז)].

ולפי כל הנ"ל עדיין צ"ב רחב למה ישנם תפילות שונות שלא נוקדו ע"י אדה"ז? ויל"ע האם כל תפלות היהי-רצון דלעיל הוכנסו לסידור ע"י אדה"ז או ע"י המדפיסים.

האם לנקד?

ב'התקשרות' גליון קצד עמ' 10 בו פורסם מענה של הרבי לשאלת צעירי אגו"ח באה"ק: "האם לנקד את דברי אדמו"ר הזקן" שבהגדה שלא נוקדו? והרבי עונה ש"לא". אבל העורך מוסיף הסבר שאין הכוונה לקטעי התפילה שלא נוקדו אלא "הכוונה לדינים וההוראות המובאים באותיות קטנות בין קטעי ההגדה", וא"כ אינו שייך להנ"ל. ויש לברר אצל מקבלי התשובה מה היה כוונת השאלה.

"היו לפניו ששים סידורים"

מזמן חשבתי בנוגע ל"מסופר מפי חסידים בשם הצ"צ אשר רבינו הזקן כשתיקן הסידור היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות..." (בית רבי ח"א פכ"ז), ולכאורה לא היה בדפוס באותו זמן הרבה נוסחאות מודפסות. וכנראה הכוונה להרבה סידורים כתב-יד. ועצ"ע האם בכת"י ישנם שישים נוסחאות? ואולי הכוונה לדפוסים שונים שכל אחד שונה קצת מהשני.

וראה התוועדויות תשמ"ב ח"ב עמ' 909 (הועתק ב'הערות וביאורים' גליון תקנד שם).

וראה שם בארוכה בנוגע לחלק מהנ"ל.

והעירני הרה"ת יהושע שי' מונדשיין מהמובא ב'לקוטי הגהות' לס' התניא עמ' א, מרשימות רח"א ביחובסקי, בשם דרוש תקעו באברויסק: ...והסידור שלו שבירר מן ל"ב נוסחאות, ובירר הנוסחא שיהי' מכוון ע"פ נגלה וע"פ נסתר כו'. עכ"ל.

משך זמן עריכת הסידור

דבר פלא מצאתי ברשימת א' הרבנים שבס' שמן ששון מחבריך ח"א עמ' 203, שהרבי אמר ביחידות להגר"מ הלברשטאם שליט"א: "שהאדמו"ר הזקן נבג"מ חיבר את השו"ע שלו במשך שנתיים וחצי, ואילו את סידורו חיבר במשך כארבע עשרה שנה". וצ"ע.