ב'ספר החקירה' להצ"צ (דף צו, א) מביא פירוש האב"ע שבו מביא פי' מ'יפת' הקראי, - אלא שהאב"ע דוחה אותה, אבל הצ"צ מבאר פירושו, וז"ל הצ"צ: "אבל הראב"ע בפ' וישלח כ' אכפרה פניו לשון אכסה ואסתיר, הנה פי' אכפרה ע"ד וכפרת וע"ד כפורת, שהוא לשון כסוי. וכ"כ עוד בפ' תרומה ע"פ ועשית כפרת, כי כמוהו לכפר עליו כמו כסוי חטאה. אך פי' זה כ' בשם יפת, והוא ז"ל עצמו חלק ע"ז - שמלת לכפר עליו מגזרת כפר נפשו. והביא ראיה מר"פ תשא: כופר נפשו; לכפר על נפשותיכם. והנה לדברי יפת - י"ל שהוא ע"ד על כל פשעים תכסה אהבה, א"כ האהבה היא כסוי חטאה", עכ"ל הצ"צ.

והנה, 'יפת' היה אחד מגדולי הקראים בפי' המקרא, וכל הרבנים שלחו חיצים נגדו ופירושו. וזה שהצ"צ מביא ראי' לפירושו - צריך עיון.

- דרך אגב: בספר הליקוטים ממאמרי הצ"צ העתיקו הקטע הנ"ל, ועל שם 'יפת' הוסיפו הערה - שהכונה לספר "יפת תואר", שהוא פי' למדרש!!