כט טבת - "אנן פועלי דיממא אנן. יום הוא אור, עבודתנו היא עבודת האור, מאכען ליכטיג די וועלט באור תורה. ומלבד כי צריכים לעמוד במעמד ומצב טוב בעז"ה בעצמו - אליין דארף מען זיין ווי עס דארף צו זיין - הנה כל העבודה היא לזכות להעמיד תלמידים גרונטיקע מענשען, אשר יהיו מסורים בלבם ודעתם אל הכוונה הפנימית. שאינו מספיק למוד תורה הנגלית וחבוב הקודש בשמירת המצות, כי אם צריכים גם עבודה שבלב".

אור תורה: ע"פ ל' הכתוב - "כי נר מצוה ותורה אור".

- אליין דארף מען זיין ווי עס דארף צו זיין: להעיר מל' חז"ל כדבעי לי' למיעבד (כתובות סז, א).

וי"ל גם במה שזה מתורגם לשפה האידית (אף שכבר נכללו במילים של לה"ק שלפנ"ז) - ע"פ המבואר בשיחות רבותינו נשיאנו שהמילים שנאמרו באמצע המאמר בזשארגאן נקבו עד עומק פנימי' הלב של השומעים.

לזכות: והיינו שצריך סייעתא דשמיא. וי"ל ע"פ מאחז"ל "אין אדם זוכה ללמוד מכל" (ע"ז יג, א), ומזה מובן שצריך "לזכות" מיוחדת.

להעמיד: ע"פ המשנה אבות פ"א מ"א - "והעמידו תלמידים הרבה".

וע"פ מה שנתבאר בשיחות יו"ד שבט תשי"ג ס"ז וכן של שנת תשכ"ד ס"א שתכלית השלימות של החנוך הוא שחושי התלמיד ישתוו לחושי הרב. והוא ע"י שהרב מפתח השכל של התלמיד, והיינו שתכונות המחונך יתעלו לתכונות המשפיע. ובמילא מובן שבזה יומתק גם המשך לשון הפתגם: "בלבם ודעתם אל הכוונה הפנימית".

בלבם . . אל הכוונה הפנימית: וי"ל ע"ד הביטוי בחז"ל "אם כוון לבו" (ברכות יג, א). ויש לדייק מה שמקדים מתחלה "לבם" ואח"כ דעתם", אף שסדר העבודה [לפי סדר הכוחות בנפש האדם הוא, מתחלה במוח ואח"כ בלב] - יש לומר: א. כעין זה מצינו במדרש תנחומא פ' חיי שרה: "אבא שאול אומר אם כיון אדם את דעתו בתפלה יהא מובטח שתפלתו נשמעת שנאמר תכין לבם תקשיב אזנך (תהלים י), ואין לך אדם שכיון לבו ודעתו לתפלה כאברהם אבינו שאמר לפני הקדוש ברוך הוא חלילה לך מעשות כדבר הזה...". וכן הוא בנוגע לכללות ענין התורה כשמשה רבינו כתב הספר תורה, "שימו לבבכם לכל הדברים האלה" (אף שנוגע גם ההבנה שבתורה).

ב. תכלית כוונת האדם הוא בירור מדות הלב - כמו שנתבאר בפרטיות בסה"מ תרנ"ב (ע' יח), ובכ"מ.

ג. בתניא פל"ח (ע' מ') מבואר שעיקר עבודה דעתה הוא בירור המדות.

ד. כעין החתימה של הפתגם: "עבודה שבלב". ועפ"ז מובן השייכות המיוחדת למדות ("לבם") דוקא.

ה. ע"פ הירושלמי (ברכות פ"א ה"ה) "עינא ולבא תרין סרסורי" כו', ומזה מובן בנוגע תרי סרסורי בקדושה. שהרי מרובה מדה טובה וכו'.

ויש לחתום בדבר נפלא שבהלוח: הלוח ["היום יום"] מתחיל בפתיחה ע"ד גילוי כוונה האמיתית של תכלית הבריאה וכו' וגילוי אור פנימי' התורה וכן עבודה שבלב. והנה כד דייקת בפרטיות, מוצאים אנו שבדיוק ארבעים יום שלאחר יט כסלו, מדגיש כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בפתגם ליום כט טבת, גילוי "אור תורה", עבודה שבלב, ותלמידים מסורים ל"הכוונה הפנימית". וכמו"כ לאחרי עוד מ' יום (בפתגם ליום ט' אדר א') מזכיר הרבי עוה"פ ענין ד"אור תורה" ופעולתו בעולם. ולהעיר שלמספר ארבעים שייכות מיוחדת לענין התורה, מ' יום וכו'.