עורך ראשי ב'ועד הנחות בלה"ק'
בנוגע לחלוקת ספר התניא לימי השנה, מצינו חלוקה מיוחדת לשנה פשוטה וחלוקה מיוחדת לשנה מעוברת.
ויש להעיר, שחלוקה זו שונה מהחלוקה דפרשיות התורה בשנה פשוטה ושנה מעוברת (למרות ההשוואה ביניהם, שהרי ספר התניא הוא תורה-שבכתב דתורת החסידות, ויש בו ג"ן פרקים כנגד ג"ן פרשיות התורה):
בפרשיות התורה - השינוי בין שנה פשוטה לשנה מעוברת הוא רק באותם פרשיות שבשנה פשוטה הם מחוברות ובשנה מעוברת הם נפרדות, ששינוי זה הוא בעיקר מפרשת ויקהל-פקודי עד לפרשת בהר-בחוקותי (אף שלפעמים הרי זה נוגע גם לפרשת מטות-מסעי), ואילו במשך רוב השנה משתווה חלוקת הפרשיות דשנה פשוטה ושנה מעוברת.
ואילו בספר התניא - החילוק בין שנה פשוטה לשנה מעוברת משתרע לאורך כל השנה כולה (אף שהי' אפשר לחלק באופן שרק בתקופה מסויימת יהיו השיעורים דשנה פשוטה גדולים יותר מהשיעורים דשנה מעוברת, ואילו ברוב השנה יהיו השיעורים שוים).
והתמיהה שבדבר גדולה יותר:
למרות שבמשך רוב השנה יש שינוי בין החלוקה דשנה פשוטה לשנה מעוברת, מ"מ, במשך השנה ישנם ח"י ימים שבהם לומדים אותם השיעורים הן בשנה פשוטה והן בשנה מעוברת:
הפעם הראשונה שמשתווים השיעורים דשנה פשוטה ושנה מעוברת היא - ביום ז' סיון (יום ב' דחג השבועות), שבו מתחילים ללמוד שער היחוד והאמונה (שבו נזכר "פי' הבעש"ט ז"ל" - בעל יום ההילולא), אבל, גם ביום זה יש שינוי בין שנה פשוטה לשנה מעוברת, שבשנה מעוברת לומדים כל פרק א', ואילו בשנה פשוטה לומדים רק חציו (ולהעיר, שזהו היפך הסברא הפשוטה שהשיעור דשנה פשוטה צריך להיות גדול יותר מהשיעור דשנה מעוברת!); והפכו בפרק ב' - שבשנה פשוטה לומדים כל הפרק ביום ט' סיון, ובשנה מעוברת חציו ביום ח' סיון וחציו ביום ט' סיון. ורק ביום יו"ד סיון - שוים ממש השיעורים דשנה פשוטה ושנה מעוברת (ומיום י"א סיון ואילך חוזרים ונחלקים השיעורים דשנה פשוטה ושנה מעוברת).
ואח"כ משתווים השיעורים מיום כ"ה תשרי עד יום ג' חשון (שבהם לומדים אגה"ק סי' כה) - במשך ט' ימים (ואח"כ משתנה חלוקת השיעורים).
ואח"כ משתווים השיעורים מיום י"א כסלו (קו"א קנח, ב) עד יום י"ח כסלו (שבו מסיימים ספר התניא) - במשך ח' ימים האחרונים.
[ולהעיר משיחת י"ט כסלו תש"ד (סה"ש תש"ד עמ' 48), שכיון שי"ט כסלו הוא ר"ה לחסידות, והרי אי אפשר שיהי' ר"ה אא"כ יש לפנ"ז ערב ר"ה, ולפנ"ז ימי הסליחות, ולפנ"ז חודש אלול ובפרט י"ב הימים שלפני ר"ה שכנגד י"ב חדשי השנה, ומזכיר את י"ב השיעורים בלימוד התניא (ובהערה 4: מתחיל מן "ובר מן דין" (קנז, סע"א) - שזהו לפי החלוקה דשנה מעוברת).
ועפ"ז אולי י"ל שיש ענין מיוחד בח' הימים שלפני י"ט כסלו - ע"ד ימי הסליחות, שמספרם היותר גדול הוא ח' ימים.
אבל אין בזה משום "ביאור" להשוואת השיעורים בימים אלו - בה בשעה שהשיעור די"ט כסלו (ר"ה) עצמו הוא באופן שיש בו חילוק בין שנה פשוטה לשנה מעוברת].
ודעת לנבון נקל שחלוקה כזו - שבמשך רוב השנה ככולה חלוקים השיעורים דשנה פשוטה ושנה מעוברת, ולפתע, מתאחדים השיעורים ליום אחד, ושוב חוזרים ונחלקים, ואח"כ חוזרים ומתאחדים למשך ט' ימים, וחוזרים ונחלקים, ולקראת סיום ספר התניא חוזרים ומתאחדים למשך ח' ימים - אומרת דרשני!
ואף שאין לנו עסק בנסתרות, מ"מ, מעניין לדעת האם נמצאת באיזהו מקומן איזו הערה בענין זה.
Download PDF