ברוקלין, ניו יורק
מנהג ישראל תורה הוא מקדמת דנא - להזמין אנשים בחג הפסח לליל הסדר שיהי' ברוב עם. ובפרט בדור האחרון ישנה השתדלות מיוחדת, כתקנת כ"ק אדמו"ר שאפילו ה"בן החמישי" ישתתף בסדר.
ובדרך אפשר יש להביא ע"ז ראי' ממגילת אסתר, כי הנה ע"ז שכתוב על מרדכי שאחרי שקבל בקשת אסתר המלכה לצום ג' ימים לילה ויום - "ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר ציותה עליו אסתר" (מגלת אסתר, ד, יז),
- מובא במס' מגילה (טו, א): ויעבור מרדכי - "שהעביר יום ראשון של פסח בתענית". וידועה קושיית ה'יערות דבש', דלכאורה עדיפא מיני הול"ל - הלא ע"י הצום ביטל מצות עשה של אכילת מצה שהיא מדאורייתא - גם בזמן הזה! וכמה תירוצים נאמרו ע"ז.
ובהקדים, שאודות ג' ימים אלו שצמו אז בשושן, ישנם מדרשות חלוקות: בגמ' יבמות (קכא, ב) משמע מפורש שג' ימים רצופים לילה ויום בלי הפסק. - וראה בהגהות לס' 'חסידים' להר"ר מרגליות סי' קסז, שקו"ט על האפשריות לצום ג' מעל"ע רצופים. ובספרו נפש חי' סי' תרפו מביא מחסידים ואנשי מעשה שצמו משבת לשבת בלי הפסק כולל בלילות, ומ'ספר הרפואות' להרמב"ם, עיי"ש.
אבל ב'ערוך לנר' ליבמות שם מביא ממדרש: "והאיך היו צמים (בימי מרדכי) ג' ימים לילה ויום ולא הי' מתים, אלא שהי' מפסיקים מבעוד יום". ועפי"ז מתרץ קושיות ה'ערוך לנר', כי אכלו מצה בלילה והתענו ביום - וע"ז כתוב "ויעבור מרדכי". אבל גם לפי הגמ' שלנו שצמו בלי הפסק, מתרץ ה'ערוך לנר' באופן מחודד, כי שיעור מצה הוא בכזית, שיעור עינוי הוא בככותבת, ושיעור סעודת יו"ט בכביצה, ולכן אכלו מצה בכזית, ולא בטלו את הצום, שהרי לא אכלו ככותבת, אבל "עברו" על החיוב לאכול פת כביצה ביו"ט! וע"ז כתוב "ויעבור מרדכי".
וי"ל בדרך אפשר ביאור פשוט ע"ז, דהחשבון של מרדכי הי' שהיות שהיא שעה וזמן של סכנת נפשות - לכן לבטל אפי' מצוות עשה של תורה כהוראת שעה - אין זה נקרא "לעבור". ואדרבא, מצוה היא, וע"ד הותרה בציבור. [וכידוע השקו"ט באחרונים - אם מותר לנסוע בשבת לחכם שבעירו שיתפלל עבור חולה ר"ל. שו"ת 'ובחרת בחיים' סי' פז, שו"ת מהרש"ב ח"ג סי' רכה ועוד].
אלא החישוב של מרדכי הי' באם לבטל את הסדר, אף שהוא רק מדרבנן, ותוכן רובו הוא רק מנהג, אבל הוא ענין עיקרי בדת1 כי ע"י שמשפחות משפחות בכל הדורות יושבים בפסח ומזמינים את אלו שאין להם, וגם ובעיקר הבן החמישי - הרי זה מאחד את כלל ישראל, ומבטיח את קיום עמנו, כנראה בחוש. ולכן הנה על שאלה זו יש לדון, כי הרי זו היא כוונת המן הכחדת עם ישראל ר"ל, ואולי כדאי לבטל הגזירה ע"י אופן אחר.
ולכן אף שהחליטו כן לבטל את הסדר - הר"ז שפיר נקרא "ויעבר מרדכי".
1) דוגמא לדבר בהלכה: בלקו"ש חי"ז (ע' 57 ואילך) מבאר שלקיחת השה בשבת יו"ד ניסן, הרי"ז ההפך משביתת ומנוחת השבת, אף שהאיסור של מקח וממקר הוא רק מדרבנן - כי עפ"י מ"ש בשו"ת חת"ס דכאשר יושב בחנות ומוכר ולוקח כו' דרך קבע, הרי"ז איסור מה"ת. ולכן בנידון דידן - לקיחת כל תהליך הסדר, יתכן שיש בו עקירת דבר מה"ת.
Download PDF