שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה
ב'פרדס חב"ד' גליון 11 עמ' 307 מספר הרב יוסף קרסיק מפי סבו, שהיה "לאחד הכמרים בעיר קלימוביץ . . אוסף נדיר של ספרי קודש, ובו ש"ס תלמוד בבלי כתוב בכתב יד קודשו של רבי סעדיה גאון", אדמו"ר מוהרש"ב "חפץ מאוד לרכוש את הש"ס הזה, ועשה מאמצים מרובים בענין", סופו של האוסף: "כשפרצה מלחמת העולם הראשוני, הכומר נאסר ורכושו הוחרם". הכותב מסיים: "ויש להניח שהש"ס מתגלגל כיום באחד ממרתפי הספריות במרחבי ברית המועצות".
נדמה לי שכל הסיפור אינו אלא גוזמא.
1) עצם מציאותו של תלמוד בבלי שלם הנו דבר נדיר ביותר, ובמשך מאות השנים האחרונות ידוע בעולם כולו רק עותק אחד של כת"י כמעט שלם של התלמוד, ה"ה הידוע ככתב-יד מינכן. ובלשונו של אדמו"ר מוהרש"ב1: "הש"ס דמינכן שהוא יחיד בעולם ש"ס שלם כזה". כת"י זה לא נכתב ע"י אחד מגדולי ישראל, ועל כן נמצאים בו גם גירסאות מוטעות2.
2) לא ידוע לנו על אף עמוד אחד מתורתו של הרס"ג שהגיע אלינו בגוף כתב ידו! ואין זה פלא כלל, אחרי כל התלאות שעברו על עם ישראל. [יוצא מהכלל הוא הרמב"ם שרובו של פירושו למשנה ועוד דפים שונים הגיעו אלינו בגוכתי"ק3.] והנה פתאום מתגלה כאן תלמוד בבלי שלם כולו בגוכתי"ק הרס"ג!
3) בחמשת כרכי 'אגרות קודש' של אדמו"ר מוהרש"ב לא מצינו אף רמז לעובדא שהרבי "עשה מאמצים מרובים בענין".
וחשבתי שאולי הגרעין האמת שבסיפור יכול להיות קשור לעובדא שאדמו"ר מוהרש"ב השתדל להשיג את דפוס הראשון של התלמוד בבלי4 וכן את צילום הש"ס כת"י מינכן הנ"ל, ועוד צילומי כת"י עתיקים5.
אמנם הגירסא המובא ב'פרדס חב"ד' שם "מש"ס כת"י הרס"ג" (סוכה מז, א) אינו נמצא בש"ס דפוס הראשון (ונציה רפ-רפג) וכן לא בספר 'דקדוקי סופרים', שבו נעתקו הגירסאות החשובות שבכת"י מינכן, וא"כ לא לזה הכוונה.
4) הגירסא המובא שם שהנאמר בגמרא שם "גמירי דמאפר אתו", ולפי "כת"י הרס"ג" הרי מאפר הוא ראשי תיבות: אצל פכי רומי, הרי זה צ"ע, שהרי כבר אצל הראשונים מופיע הגירסא "מאפר" כפי שציין הכותב בעצמו לרש"י, תוספות והמאירי. ובד"כ המצאות כאלו שייכים לבעל 'תורה תמימה' ולא לגאונים או לראשונים.
1) 'אגרות קודש' שלו ח"ב עמ' תשכח.
2) ראה עכ"ז בארוכה אצל י"ש שפיגל בספרו 'עמודים בתולדות הספר העברי' עמ' 454, ועוד.
3) סקירה מעניינת על תחילת פרסומם של כת"י אלו ראה אצל מ. לוצקי 'וכתב משה', בתוך: 'התקופה', ספר ל-לא, ניו יארק תש"ו, עמ' 682.
4) 'אגרות קודש' שם סוף עמ' תקנג.
5) שם סוף עמ' תשכח, תשעג.