בשיחת ש"פ שלח ה'תשי"ב (בתורת מנחם התוועדויות חלק ו' ע' 13) מסופר ע"ד מה שאמר כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ נ"ע בקאסטראמא, שהיות ואינו יכול לכתוב מכתב ליהודי בנוגע לענינים פשוטים "שאם כן הוא המצב, לשם מה צריכים את היד?! - מוטב שהיתה היד נעשית רזה ומצומקת" ח"ו וכו'.

וכ"ק אדמו"ר זי"ע המשיך שם: "והגע עצמך: למרות שמדובר אודות ידו הקדושה של הרבי, שעלי' הניח תפילין, ועשה בה כו"כ ענינים של קדושה וכו' - אומר הרבי, שכיון שעברו ימים ספורים שבהם לא היתה יכולה יד זו לכתוב מכתב ליהודי ... מוטב לה שתיעשה רזה ומצומקת ...".

ולכאו' יש להעיר שהלא לא הניח תפלין על היד שבה הי' כותב, כפשוט. ואולי הכוונה שביד זו הניח את התפלין על היד השני' (שהרי לענין המבואר כאן נוגע רק שהשתמש ביד זו לפעולות קדושות אחרות, ובכ"ז אמר מה שאמר).