בהגדה של פסח לכ"ק אדמו"ר זי"ע, ונדפס בסוף שו"ע הרב ח"ג: "האריז"ל כתב הנזהר ממשהו חמץ בפסח, מובטח לו שלא יחטא כל השנה (באהט רסתמ"ז). - ואולי הכוונה שלא יאונה לו כל און בשוגג, שהרי בודאי בעל בחירה הוא גם אז." עכ"ל.

ומבאר כן בספר 'זכרון זאת' עה"ת להרה"ק הרבי מלובלין זי"ע: "את חג המצות תשמור, י"ל [...] דהנה איתא בכתבי האריז"ל. הנזהר ממשהו חמץ, מובטח שלא יחטא. ודאי יש בחירה. כי אם מיירי באדם שאינו רוצה לחטוא, הוא לו לתועלת. וזה י"ל את חג המצות תשמור כל השנה מלחטוא.

וכעין זה כתב בספרו לפסח: את חג המצות תשמור [...] הנה איתא בשם האר"י ז"ל. אם אדם נזהר כראוי בפסח, הוא מובטח שלא יחטא כל השנה. בזה י"ל את חג המצות תשמור את התורה [...] ועד איזה זמן הוא תועלת. על זה קאמר למועד חודש האביב. פירוש עד הפסח הבא עלינו לטובה. ומפרש הטעם. כי בו יצאת ממצרים, פירוש בחג המצות, וכיון שהועיל לצאת ממצרים ממ"ט שערי טומאה למ"ט שערי בינה, על כן גם בכל (ה)שנה הוא תועלת שלא לחטוא.