רב אזורי - עומר, ארה"ק
ידועים דברי ר"ת בתוס' (ב"ק לח, א ד"ה אלא האדם, ובכמה מקומות), שאף שארז"ל "אתם קרויים אדם" - שרק ישראל קרויים אדם ולא אומות העולם, הרי במקום שנאמר "האדם" בה"א הידיעה, נכללים בזה גם הגויים.
לפי זה, צריך להבין לשון המשנה (אבות פ"א מ"ו): "והוי דן את כל האדם[1] לכף זכות" - האם (ולמה) יש לדון גם גויים לכף זכות? (הרי אפילו אצל ישראל, אם הם היפך הצדיקים - אין אודותם ציווי זה לפירוש הרמב"ם, רבינו יונה והרע"ב על אתר). ואולי כבר עסקו בכך המפרשים. ולע"ע לא מצאתי מאומה.
ולהעיר מהדיון אם דברי ר"ת אלו אמורים רק בלשון מקרא, או גם בלשון חז"ל (שדי חמד, בהוצאת קה"ת כרך ז' עמ' א'תנב (2903) טור ב. ובאנציקלופדיה תלמודית ערך 'אדם' כרך א טור קסד, שם מביאים את דעת ר"ת ועוד, לא מצאתי דיון בענין זה).
ובאג"ק (ח"ב עמ' קטו) הביא כ"ק אדמו"ר את דברי ר"ת אודות פירוש מרז"ל "והווי שפל רוח בפני כל האדם" המובא בתניא ר"פ ל. ומזה מוכח שלדעתו דברי ר"ת אמורים גם בלשון חז"ל.*
[1]) וכן בספרא קדושים עה"פ בצדק תשפוט עמיתך, באדר"נ נוסחא א פ"ח, וכן במארז"ל "מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות" (ברכות טז,א). משא"כ במקורות אחרים שכתוב בהם "הדן את חבירו לכף זכות": שבת קכז א - ב. שבועות ל,א. שאילתות סי' מ וסי' נא. רש"י ויקרא שם, מסכת כלה רבתי פ"ד הכ"א, מסכת דרך ארץ פ"א הל' לא.
*) להעיר מפרקי אבות פ"ג מי"ד "חביב אדם שנברא בצלם, חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם", וקאי גם על בני נח (תוי"ט שם, ועיין שדי חמד שם). ואפילו ע"פ ביאור כ"ק אדמו"ר בלקו"ש חט"ו שיחה ד' לפ' נח, שהחיבה יתירה קאי רק על בנ"י, היינו רק החיבה יתירה, אבל חביב אדם קאי גם על בני נח. ואולי מכאן אין ראי' כי המקור היא מהפסוק (בראשית, ט,ו) "כי בצלם אלקים עשה את האדם", בה"א.המערכת
Download PDF