הנה בדרך-כלל כשחל תאריך התוועדות בש"ק, מתוועדים רבינו וכן אנ"ש במקומותיהם בש"ק עצמה אחה"צ, כמו ביו"ד שבט ובי"ב תמוז, שחלו הרבה פעמים בש"ק בדורנו. אם-כי ההתוועדות הגדולה (של רבינו, ובמקומות הגדולים למקורבים) לאורחים ו"שידור" וכו' נעשתה בדרך כלל בימות החול הסמוכים לזה. הספק הוא בהתוועדות לאנ"ש, בקביעות נדירה כשחל כ' כסלו בש"ק, מכיוון שבחג הגאולה הזה נהוג שעיקר ההתוועדות היא באור לכ' (שהוא הזמן שבו יצא אדמו"ר הזקן לחירות).

והנה בפעם הראשונה בשנות הנשיאות של רבינו היתה הקביעות כך בשנת תשי"ז, ואז אמר רבינו בליל ש"ק מאמר חסידות ד"ה קטונתי ('תורת מנחם - התוועדויות' כרך יח עמ' 217), והתוועד בש"ק אחה"צ בזמן הרגיל (שם עמ' 231), וקיים התוועדות רבתי במוצש"ק באולם שכור, כנהוג באותן שנים (שם עמ' 253).

בפעם השניה שחל כ' כסלו בש"ק, שנת תשכ"ז, בסיום שיחת י"ט כסלו (ההתוועדות התקיימה אז באור לי"ט, שיחות קודש ח"א ס"ע 209), סיפר הרבי (בתרגום ללה"ק): "קיבלתי מכתב מיהודי, שכותב לי שהוא זוכר שלפני חמישים וכמה שנים היתה הקביעות כבשנה זו, ונחגגו בליובאוויטש י"ט כסלו עד מוצאי שבת [ראה בס' השיחות תורת שלום עמ' 166 ועמ' 172, שכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע התוועד הרבה בי"ט כסלו תרע"ג - באור לועש"ק ובליל ש"ק ובמוצש"ק עד השעה השמינית בבוקר, ובס' 'זכרון לבני ישראל' ס"ע לח מספר שהסעודה התקיימה (ללא אדנ"ע) רק ביום א' בערב] וקראו לזה "י"ט כסלו הארוך". מסתמא גם כאן יעשו כך, ובמקומות מסויימים ובמקומות מיוחדים, וכל המרבה הרי זה משובח, רק באופן מסודר...".

בפעם השלישית חל כ' כסלו בש"ק בשנת תשל"ד, ולע"ע לא מצאתי התייחסות לזה בשיחות.

בפעם הרביעית חל כ' כסלו בש"ק בשנת תשד"מ (וההתוועדות היתה ביום חמישי בלילה, אור לי"ט כסלו, התוועדויות תשד"מ ח"ב עמ' 597) ואז היתה השיחה הידועה (ביום ש"פ וישב, כ' כסלו, שם עמ' 653 ואילך) שבה נזף רבינו בחסידים על כך שלא התוועדו בליל ש"ק אלא הלכו לביתם וכו', וזאת "כדי שהדבר לא יישנה ח"ו בעתיד".

אמנם בקשר ליו"ד כסלו, ישנה שיחה אחרת, בשיחת ש"פ ויצא י"א כסלו תשמ"ז: בשיחה באידיש [סה"ש תשמ"ז ח"א ע' 102] בהערה 1. ובלה"ק [שם ע' 116]: וכאשר י"א כסלו חל ביום השבת, שאז נערכת ההתוועדות (לא בליל שבת, שאז "בא לביתו ומצא נר דלוק ושולחן ערוך כו'", כי אם) ביום השבת, ולאחרי חצות היום כו'. עיי"ש בשני העמודים המצויינים לעיל.

שתי השיחות הללו מוגהות, משא"כ השיחת דתשד"מ אינה מוגהת. אבל נעשתה ב"טראסק גדול" כלשון רבינונו, ויש מקום לומר שבשנת תשד"מ דובר אודות י"ט כסלו שחל בקביעות נדירה ביותר, דהיינו שאין הכי נמי הסדר הרגיל הוא שלא יתוועדו בליל ש"ק, משא"כ בקביעות נדירה כזו [והרי בשנת תשי"ז אמר רבינו מאמר בליל שבת בקביעות כזו!]. אבל א"כ - צריך ביאור: את מה בא רבינו לשלול בשיחה דשנת תשד"מ.