תושב השכונה
הנה ז"ע י"ל הכרך החדש של שערי הלכה ומנהג ע"י היכל מנחם בירושלים ת"ו, ובו הוספות ומלואים לכרכים הקודמים, והנה לכאורה נפלה בו טעות בדף רנ"א, בנוגע לשאלה לגבי מי שמת בלי בנים זכרים, האם החיוב לומר קדיש הוא על האב או על החתנים.
כי הספור הזה הי' בשנת תשל"ד, כשחדב"ן הרש"ג ז"ל ישב שבעה על אחותו מרת סאניא ראזענבלום ע"ה, והרש"ג ז"ל שאל שאלה זו מכ"ק אדמו"ר, למי יש דין קדימה באמירת הקדיש, לאח דהיינו הוא בעצמו, או לחתנים של הנפטרת, כיון שלא הי' לה בנים זכרים.
ואב הנזכר פה, זה טעות, כי אביו של הרש"ג ז"ל והוא אבי הנפטרת שחל"ח בשנת תש"ו.
בספר שי"ל זה עתה "רשימות הרב"ש" זכרונות של הרה"ח וכו' ר' ברוך שניאור ז"ל א"ז של עט"ר אדמו"ר זי"ע, בעמוד קא מובא אשר כ"ק אדמו"ר נ"ע שאל אותו האם בעירו פאדאבראנקע יש מקוה? וענה שיש אצלו המקוואות שעושים כעת (דהיינו את הבור).
בהערה שם מביאים שזה מקוה ע"ג מקוה. וכנראה שנפלה טעות, כי העצה של מקוה ע"ג מקוה יצאה מפי קדשו של אדנ"ע בתרע"ו-ח. (עיין ברשימותיו של הר"ר אלי' שי' לנדא, בספר תקנות מקוואות של הר"ר שד"ב לוין שי' ובטהרת מקוה - ספר המנהגים ח"ד).
ברשימות ח"ד עמ' 18 "לאכול ביד ממש" (אודות מנהגי אדנ"ע בעיוה"כ), ובהערה מציין ל"מלך במסיבו", ח"ב דף קי"ב.
ועיין ג"כ ב"בית רבי" עמוד 178 אשר כ"ק אדה"ז נ"ע הי' דרכו בעיוה"כ, ליטול האכילה בב' ידים ועיי"ש.
Download PDF