בהקדמת הרמב"ן לספרו "מלחמות השם" שבו הוא מיישב את השגות בעל המאור על הרי"ף, כותב בתוך הדברים: "ואתה המסתכל בספרי, אל תאמר בלבבך כי כל תשובתי על הרב רבי זרחיה ז"ל כולן בעיני תשובות נצחות . . כי יודע כל לומד תלמודנו, שאין במחלוקת מפרשיו ראיות גמורות ולא ברוב קושיות חלוטות, שאין בחכמה הזאת מופת ברור כגון חשבונות התשבורות ונסיוני התכונה".

ומשמעות דבריו לכאורה, שהסברות שבהבנת דברי הש"ס אי אפשר שיהיו מוכרחות אלא הן תלויות בשיקול הדעת. ולכאורה יש להעיר איך מתאים זה עם המבואר בכ"מ בחסידות ההבדל בין לימוד הנגלה ולימוד החסידות, שבלימוד הנגלה הרי הסברות מתקבלות בפשטות בשכל האנושי ואילו בלימוד החסידות יש צורך ביגיעת נפש כדי להשיגם.