1) סידור הבעש"ט (כתב יד) נמצא הי' תחת ידי כ"ק אדמו"ר זי"ע. תיאור אודותו הופיע בעיתון כפר חב"ד (גליון 799). ושם מציין לקובץ שפתי צדיקים (גליונות ז-ט), ובארוכה עם הרבה פרטים נוספים, כולל רשימה מפורטת מכי"ק של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע – בעיתון כפר חב"ד גליונות 906-908. [ציון האחרון שאבתי ממאמר ר' ב.א. ב'הערות וביאורים' גליון תתצז].

2) השלמתי על פי המאמר בכפר חב"ד הנ"ל. ושם, שסידור זה נכתב לפי סדר נוסח אשכנז, ועל כן מופיע תפלת 'ברוך שאמר' לפני 'הודו'. ברם, לפני 'ברוך שאמר' נוסף בו שורה זו: "לפי נוסח .. לתודה".

3) כנראה מונה הסדר של ימות החול וגם של שבת.

4) כי בסידור האריז"ל (לר' שבתי רשקובר) כתוב אחרי 'ובנביאי' "נ"ה [נצח הוד] דיצירה". ובסידור יאמפאלא כתוב על גבי תיבת 'ובמביאי': 'נ"ה'.

5) אולי הכוונה אל הפירוש שבסידור האריז"ל. בסידור ר' שבתי ובסידור יאמפאלא יש תוכן שוה אבל רוב הלשון הוא שונה.

6) בסידור האריז"ל לר' שבתי מתאר תחלת ברכת יוצר אור בשם 'היכל יסוד', והכוונה מתחלת "לבנת הספיר". ובסידור יאמפאלא הקעפיל הוא 'היכל לבנת הספיר'.

7) כי בסידור האריז"ל דפוס זלקווא תקמ"א כתב שבשבת יאמר 'אהבה רבה', ןכן בסידור יאמפאלא.

8) היינו הוצאת הספרי-תורה ואמירת פסוק 'אור זרוע' בעת 'כל נדרי', אינו מופיע בסידור יאמפולי. מקורות לאמירתו ב'סדור רבה"ז עם צמו"ה' ע' תקמה הע' 25.

9) ראה 'סדור רבינו הזקן עם צמו"ה' ע' תר הע' 8, שעל פי האריז"ל יש להשמיט תיבת 'של', ובכך הוי הר"ת של סיום הברכה 'נח"ל'. וכן הוא בסידור יאמפאלא.

10) בסידור ר' שבתי, אחרי ברכות הדלקת נר חנוכה, כתב בשם "מורי ריב"ש נר"ו" שיש לומר אז 'ויהי נועם' 'יושב בסתר' ז' פעמים, ע"ש. ומעיר כי בסידור זה אין הדבר מופיע. גם אינו מופיע בסידור יאמפאלא.

11) בסידור ר' שבתי מופיע 'סדר ישיבה' אחר תפלת שחרית (דף קכא ע"ב), ואחריו 'כונת הלימוד'.

12) ראה סידור ר' שבתי ריש ח"ב.

13) בברכת 'על הצדיקים', כנוסח אשכנז. וכן הוא גם בסידור ר' שבתי. ובסידור יאמפאלא, בשחרית: "פליטת בית סופריהם", ובמנחה וערבית: "פליטת סופריהם".

14) בסיום פיוט 'א-ל אדון', וכנוסח אשכנז. וראה 'סדור רבינו הזקן עם צמו"ה' ע' רצ הע' 44.

15) בברכת 'רחם' בברכת המזון. ברשימת כ"ק אדמו"ר הריי"צ (שבהערה 1) מבהיר דהיינו בשל ש"ק ["הגדושה והרחוה"], ואילו בשל חול הוא "הקדושה והרחבה". [ו'בכפר חב"ד' גליון 907 ע' 31 מופיע מכתב כ"ק אדמו"ר זי"ע 'בלתי מוגה' שנוסח 'הגדושה' הוא בברכת המזון שבסדר ההגדה, ובהע' 1 שם שהנכון הוא כברשימת כ"ק אדמו"ר הריי"ץ הנ"ל]. למקורות נוספים לנוסח זה - ראה 'סדור רבינו הזקן עם צמו"ה' ע' שעב הע' 37.

16) ממספרי העמודים מוכח שההגהות נכתבו על הסידור פורמט כיס. סידור זה הופיע לראשונה בשנת תשט"ז, והיא הוצאה שביעית של סידור זה [מכאן ואילך: 'הוצאה זו'].

17) היינו להשמיט הסוגריים המקיפים תיבה זו. וראה 'סדור רבינו הזקן – עם ציונים מקורות והערות' ע' קלא הע' 179. . בהוצאה שישית נשארה סוגריים הללו ובהוצאה זו הוסרו.

18) ראה 'סדור רבינו הזקן עם צמו"ה' ע' שב הע' 87. הערה זו מופיעה בהוצאה זו.

19) בברכת 'ולמלשינים'. ראה לוח 'היום יום' (כו טבת). בהוצאה ששית יש פסיק בתפלת שחרית (וגם אחרי 'ותכניע'), אבל לא במנחה וערבית. בהוצאה זו יש נקודה [לא פסיק] בכל שלושת התפלות. (והסירו הפסיק שלאחרי 'ותכניע'). בהוצאות מאוחרות שינו הנקודות הללו לפסיקים.

20) בסידור שם (דף סא) כתוב שבשבת ויו"ט אין אומרים ודוי ולא 'למנצח בבא'. ובלוח היום יום שם מבואר שגם תפלת 'רבונו של עולם הריני מוחל' דינו כ'למנצח בבא', לומר תיבת 'אמת' בסוף קר"ש, ועוד כמה הוראות. הוראות הללו לא נכללו בהוצאה זו. ובהוצאות מאוחרות תוקנו.

21) בתפלת 'רבונו של עולם' בעת הוצאת הס"ת ביו"ט, הרי בהזכרת שם המתפלל חלו בזה שינויים – ראה 'סדור רבינו הזקן עם צמו"ה' ע' רצט הע' 76. בסידור תורה אור כתוב: "עבדך בן אמתך (פלוני בן פלונית). בהוצאה הששית של סידור תהלת ה' הי': "עבדך (פלוני) בן (פלונית) אמתך". ובהוצאה זו שינו אל: "עבדך (פלוני) בן אמתך (פלונית)", וכן הוא בסידור עם דא"ח. בהוצאת תשל"ח הוחזר הדבר לכמו הוצאה ששית. ויש לברר נימוקם.

22) אולי כוונת ההסתפקות מחמת סידור תורה אור כו' שבהערה שלפני זה.

23) על נוסח 'מי שברך' להולדת בת, לומר "שיגדלה לתורה..". בהוצאה ששית הי' כתוב שכן צ"ל "לכאורה" על פי מכתב כ"ק אדנו"ר הרש"ב נ"ע. בהוצאה זו השמיטו תיבת 'לכאורה'.

24) בסוף סדר הבדלה. הערה זו מופיעה בהוצאה זו.

25) בהזכרת שם אביו ושל אמו ב'יזכור'. ראה המלך במסיבו (ח"ב ע' קסו), 'סדור רבינו הזקן עם צמו"ה' ע' תצה הע' 21. הערה זו מופיעה בהוצאה זו.

26) בתפלת ראש השנה,לפני 'ותתן לנו', ההוראה על אמירת 'ותודיענו' היה כתוב: "כשחל יום ב' דר"ה במוצאי שבת אומרים כאן ותודיענו". ובהוצאה שינו לכתוב: "במוצאי שבת אומרים כאן ותודיענו".

27) ההוראה הנ"ל כתובה הן לפני 'ותתן לנו' והן לפני 'ותודיענו'. וכעין זה אף בהוצאה זו.

28) הערה זו מופיעה בהוצאה זו. ולהעיר, שמנהג אשכנז לומר 'אבינו מלכנו' הארוך לפני נפילת אפים. (וראה גם שוע"ר סי' קלא ס"ד: "ויש לדלג.."). ובמטה אפרים (סי' תרב סי"א) כתב שאף הנוהגים לומר וידוי, יאמרו 'אבינו מלכנו' אחר הוידוי, לפני נפילת אפים. ובסידורי ספרד באה תפלה זו אחרי נפילת אפים אבל לפני 'והוא רחום', ואילו למנהגנו הועמדה במקום שאומרים 'אבינו מלכנו' הקצר. וילע"ע.

ובכללות מנהגנו לומר 'אבינו מלכנו' בתענית ציבור – ראה 'סדור רבה"ז עם צמו"ה' ע' תקכא הע' 64.

29) ברכת כהנים של הש"ץ במוסף של ראש השנה, ג' רגלים, יום כפור [ויש לעיין בטעם הסדר]. ובהוצאה ששית כתוב בג' רגלים: "לש"ץ", ובר"ה ויו"כ: (לש"ץ ברכת כהנים). ובהוצאה זו תוקן בשל ג' רגלים ור"ה: (לש"ץ. הכהנים נ"כ). ואילו ביו"כ נשאר הדבר כמקדם.

30) בהוצאה ששית כתוב בסוף סדר כפרות: וחוזר ואומר בני אדם וגו' וכך עושה ג' פעמים ובכל פעם מסבב ג' פעמים. סך הכל מסבב ט' פעמים. ע"כ. וכן הוא בהוצאה זו. ואולי הכוונה דנכון יותר כבמחזור, שכתוב בתחלה "ויאמר ג' פעמים בני אדם".

31) בכמה סידורי חב"ד (כולל סידור תורה אור ובההוספות לסידור תהלת ה' (כעין רוסטוב) תש"ז) חסרו בתפלה זו התיבות "ויהא עולה לפניך", והעיר על זה רבינו ב'הוספה ללקוטי מנהגים' (מחזור חב"ד ע' 438). ושם: "ויהי' עולה לפניך קריאת". וראה 'סדור רבינו הזקן עם צמו"ה' ע' תקמ הע' 140. במחזור שבידי (תשכ"ג) ובהוצאה ששית של הסידור תיבות אלה ישנן, ובהוצאה זו נשמטו [ורואים רווח בין התיבות]. ואולי היתה כאן אי-כוונה של המדפיס, וכוונת הרבי היתה, שבמקום "ויהא" יש לנסח "ויהיה", כפי שכתב בתיקונים להמחזור. וילע"ע. בהוצאות המאוחרות של הסידור תיבות אלו ישנן.

32) הערה זו לא נכללה בהוצאה זו ואף לא בהוצאות מאוחרות.

33) הקידוש לשלש רגלים מופיע בדף 250, ותפלת שלש רגלים מופיע בעמוד שלאחריו (קכו). ובסידור תורה אור אין קידוש לשלש רגלים בפ"ע, כי אם בתוך הגדה של פסח. [ושם מופיע קידוש של ר"ה לפני תפלת ר"ה. פתגם על זה בספר השיחות תש"ד ע' 1].

34) בהוצאה ששית (ע' 250) חסרו ההלכות לפני עירובי חצרות (המופיעות בסידור תורה אור ע' קכח), ועירובי תחומין אינו מופיע כלל. אף בהוצאה זו לא נכללו הלכות הללו, ועירובי תחומין ניתוסף בע' 474. ואולי על זה בא קו המחיקה, לציין שהשמטה זו ניתקנה בהוצאה זו.

35) הכוונה אל מה שהוכנסה הוראה זו [במקום ברכת המלך ?] לפני ברכת החודש (ע' 190). דבר זה נשאר כן גם בהוצאות המאוחרות, פרט להוצאת קה"ת נ.י. תשס"ג (עם הוראות, באנגלית).

36) אולי דף זה נכתב אחרי ההדפסה של הוצאה זו.

37) בפיוט 'אף ברי' למוסף של שמיני עצרת, ההוראה לפתוח הארון מופיעה אחרי השורה "ברוך אתה עד ומושיע ומגן תמצא לעיל". ולא ניתקן בהוצאה זו.

38) הנוסח בתענית צבור, בהוצאה ששית ובהוצאה זו, "זכרנו בספר..", ובהוצאות מאוחרות השמיטו 'בספר' – ראה ס' המנהגים ע' 45. ולהעיר כי באג"ק ח"ב ע' קסג ישנו בירור על זה משנת תש"ו!

39) ראה לעיל הע' 16.

40) הכוונה אל הקדיש שלפני נעילה, שגם בהוצאה ציינו לומר ח"ק, ולא הובא הנוסח במילואה.

41) בברכה שלפני ספירת העומר מופיע - גם בהוצאה זו - המילוי של שם הוי' במילוי אלפין. ובהוצאות מאוחרות השמיטוה. וראה 'סדור רבינו הזקן עם צמו"ה' ע' תרכו הע' 9.

42) אחרי סדר כפרות ניתוסף בהוצאה זו לשון סידור אדה"ז אודות מלקות, ובהוספת עוד כמה פרטים.

43) לפני 'לדוד מזמור' שבליל ר"ה, ההוראה בהוצאה ששית היתה לאמרה בליל ר"ה ויו"כ. ובהוצאה זו תוקן וכתוב רק "בליל ר"ה".

44) לפני 'לדוד מזמור' שבליל יו"כ, ההוראה בהוצאה ששית היתה לאמרה בליל ר"ה ויו"כ. ובהוצאה זו תוקן וכתוב רק "בליל יו"כ" [ולא "ויו"כ"].

45) בסוף "תפלת יום כפור לערבית שחרית ומנחה".

46) בשולי העמוד באות הוראות מאת המו"ל להמשך התפלה, כולל פרטים על קריאת התורה. ושוב בקטע נוסף מעתיק לשון השו"ע על דינים הללו. דבר זה לא נשתנה בהוצאה זו, ואף לא במאוחרות ממנה. ואולי כוונת סימן האישור היינו להשאיר כן.

47) בההוראות בסיום תפלת נעילה, ניתוסף בהוצאה זו: אומרים שמע ישראל, ברוך וכו'.

48) בעמוד שלאחרי תפלת נעילה באות הלכות אודות הבדלה במוצאי יו"כ ואודות סוכה. ובהוצאה ששית כתוב בראש העמוד 'תפלת נעילה', ובהוצאה זו נשתנה ל'סדר הושענות' (שמתחיל בחצי התחתון של העמוד).

49) בההלכות שלפני קריאת המגילה. בהוצאה ששית מופיעים דברי סידור אדה"ז, שאין לברך 'שהחיינו' בקריאת המגילה ביום. ובהוצאה זו ניתוסף ש"אנו מברכים גם ביום", וכפי הוראת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע ('פסקי דינים' שלו בסופו). וראה 'סדור רבינו הזקן עם צמו"ה' ע' תרג הע' 4.

50) כנראה השאלה אם להכניס תיקונים בסדר ברכת הנהנין שבסידור הוצאה זו. לפועל לא נראו שום תיקונים.

51) בסיום ה'יהי רצון' בעת שריפת החמץ. בהוצאה ששית (ע' קפח) כתוב "בימים ההם ובזמן הזה", ובהוצאה זו תוקן כבפנים. והוע כהנוסח של ברכת 'שעשה נסים' ושל 'ועל הנסים' - וראה 'סדור רבינו הזקן עם צמו"ה' ע' תר הע' 10.

52) בסדר קרבן פסח. בהוצאה ששית (ע' 376) כתוב "ונותנים בכלי שרת", ובהוצאה זו ניתקן להיות "ונותנם".

53) בפרשיות של קריאת התורה לשני וחמישי. הוראה זו מופיעה שם בשוה"ג.

54) איני יודע לאיזה לוח הכוונה. הוראה זו מצוי' בלוח היום יום ל-כג תמוז. המנהג שלא להפסיק בקריאת המסעות הביאה המג"א (סי' תכח ס"ח) בשם ספר צרור המור, והוא לפי שהן נגד שם מ"ב. והובא בשערי אפרים (ש"ז סכ"ה), ובהערות שערי רחמים לשם מובא שמנהג העולם שלא לדייק בכך בשני וחמישי. אך כמדומה שכפי מנהגנו כן ראיתי בסידור של"ה ד"ר (שם נדפסו כל הקריאות של ב' וה'), ואינו תח"י לעיין בו כעת.

55) בה'יהי רצון' לאחר אמירת ה'נשיא'. בהוצאה זו תוקן כבפנים (ונשאר ריוח ניכר). בהוצאה ששית (ע' 374) כתוב 'עַלֵיה', ובסידור תורה אור (הוצ' תשמ"ז ע' 412) כתוב 'עַלֵייה' (ונשאר ריוח ניכר).

56) בההוראות שלאחרי הפטרת שמחת תורה.

57) בההוראות שלאחרי הקריאת לשמחת תורה. וכן תוקן בהוצאה זו.

58) בההוראות שלאחרי הפטרה של: שביעי של פסח; אחרון של פסח; יום ראשון של שבועות. (ואחרי ההפטרה של יום ב' של שבועות נשאר: "אשרי. יהללו. ומתפללין מוסף").

59) ברשימה של 'סדר ההפטורות שיש בהם חלוקי מנהגים' (בעריכת כ"ק אדמו"ר זי"ע, ונדפס בסידור תורה אור שנת תש"א). הוראה זו נכללה בהוצאה זו [משום מה – באמצע העמוד].

60) כן הוא בשער של תהלים 'אהל יוסף יצחק' שנספח לסידור זה.

61) בה'יהי רצון' הארוך כתוב: "שתכפר לנו על כל חטאתינו ותמחל לנו על כל עונותינו ותסלח לנו על כל פשעינו", וכן הוא בשוע"ר (סי' תרז ס"ז). אבל לפי נוסח אדה"ז בסידורו צ"ל "שתמחול לנו על כל חטאותינו, ותכפר לנו על כל עונותינו, ותמחול ותסלח לנו על כל פשעינו". ראה חלוקי השיטות בזה ב'סדור רבינו הזקן עם מצו"ה' ע' תקמח הע' 33.

62) בה'יהי רצון' שלאחר תהלים לשבת ויו"ט. כמה דוגמאות משיטת אדה"ז בזה - ראה 'סדור רבינו הזקן עם צמו"ה' ע' תרא הע' 14. ויש להסתפק בפתרון הר"ת: "בכל מקום" או "בכמה מקומות". ולהעיר מתפלת "לעולם יהא אדם": "אבל אנחנו..", "לפיכך אנחנו..".

63) בהוצאה זו, לאחרי חמשת חאיבות האמצעיות של ה'יהי רצון' של הושענא רבה, מציין: "היה"ר תמצא לקמן עמוד של".

64) בנוסח הבקשה על אשה חולה ר"ל. וכפי שתיקן ב'הוספה לליקוטי מנהגים' במחזור חב"ד, בה'מי שבירך' לחולה (ע' נד), שבמקום "בכל אבריה", "לכאורה צ"ל: לכל".

65) כן הוא בה'פתח דבר' לה'קובץ מכתבים' הנספח לסידור זה.