בנוגע לההערה הכי מענינת בנדון הממוצע בין חי ומדבר ו"אדני השדה", שדן בזה הר"מ שי' רבינוביץ בגליון האחרון [תתלא]:

יש להעיר בזה, ועכ"פ בקצרה:

מבואר בדא"ח (המשך ר"ה ס"ט, ועוד) אשר כל מדריגת ממוצע צריך להיות כלולה משניים ("אין של יש האמיתי" ו"אין של יש הנברא", וכו'). וכמו"כ לכאורה מוצאים ב' סוגי ממוצעים אלו בין כל דצח"ם - חלק התחתון של הממוצע שייך לחלק הנמוך דהדצח"ם, וחלק העליון יותר שייכת לחלק העליון דהדצח"ם.

וכמו"כ הוא בין חי למדבר. הקוף (ולהעיר מהל' "כקוף בפני אדם") ה"ה חלק התחתון של הממוצע, וכמ"ש במפורש על הקוף שהוא ממוצע (אף שאיני זוכר עכשיו המקורות) וברואים אלו שהזכירם הר"מ שי' הם לכאורה חלק העליון של הממוצע.

(וכמעט ברור לי שעל סוג "אנשים" כאלו אמר כבר הרנ"ע (ואיני זוכר איפה, וכמדומני שמובא ב"שמועות וסיפורים לה"ר כהן נ"ע) אשר הם בבחי' ממוצע.)

ופן ואולי אז יש לחלק בנוגע אופן אפשריות עלייתם עכשיו, או בשינוי אקלים, תרבות וכו' בין חלק התחתון שבממוצע וחלק העליון, שחלק התחתון בכלל א"א לעלות - הקוף בשו"א לא יחשב ולא ישתנה לבן אדם וכו'. משא"כ אולי בנוגע לאותם שמונה הרמב"ם (ואולי ע"ד ההפרש בין אפשריות העלי' בין ק"נ וגקה"ט לקדושה - עפ"י מה שכתוב לקמן).

וכמו"כ מה שדן בנוגע ל"אדני השדה", ומה שמצינו מדריגות חלוקות בזה - לפעמים צומח, לפעמים חי, לפעמים מדבר, וכו':

הנה, עי' ב'ספר הערכים' ח"א, ערך "אבני השדה" (שהוא חד עם "אדני השדה", כמ"ש הצ"צ באוה"ת בראשית ע' קעג, עיי"ש) אשר משם, ומאוה"ת (שציינתי), ומלקו"ש (שציין הר"מ) מובן אשר מדובר במדריגה בקליפה ("'כקוף' בפני אדם") המנגדת לקדושה, בכל דרגת דצח"מ.

והרי כמו שמצינו אותו השם בכל העולמות ("אבן" במל' דאצי' עד עשי' גשמית וכו', וגם אותו השם על אותו מלאך - "מט"ט" כמו שנמצא בכל הד' עולמות, ואכמ"ל), כמו"כ בנוגע ל"אבני השדה" שבכללותו זהו מדריגת הקליפה המנגדת לקדושה ("אבני השדה" המנגד ל"אבני המקום" וכו'), הנה מוצאים הנ"ל בכל מדריגות דצח"מ, בכאו"א לפי ענינו.

ועפ"י הידוע שמקומם של הקליפות היו - בעת בריאת העולמות - "למטה ממדריגת הקדושה", ונשתנה ע"י חטא עה"ד וכו', אבל מ"מ נמצאים גם עכשיו "למטה ממדריגת הקדושה", הנה לכאורה כמו"כ בריאות אלו הם למטה ממדריגת הדצח"מ שהם (רק) ממוצעים אליהם (אלא דלפי הנ"ל - דלכל מדרי' ישנה סוג דומה באופן תחתון יותר - הי' צ"ל גם סוג כזה שלמטה מ"דומם", ויל"ע אם שייך לומר דבר כזה, ואולי ע"ד ההפרש בין "גשמי" ל"חומרי" (ע"ד השתנות העולם ע"י חטא עה"ד,) ואכ"מ.).

ולכל הנ"ל יש לצרף ג"כ מה שנדון כבר בכמה פרטים דומים בנוגע ל"יוסף שידא" וכו' (וגם לכללות "כת דילי'"), שלכאורה - כפי המבואר - זהו ג"כ ע"ד השאלה הנ"ל.

וכל הנ"ל צריך בירור יסודי יותר, ו"אני אמרתי בחפזי".