ברוקלין נ.י.
ידוע השקו"ט בראשונים ואחרונים אודות זהותו של הפייטן הגדול רבי אליעזר הקלירמתי הוא חי, אם הוא הי' אחד מהתנאים או מרבנן סבוראי או מהגאונים. ובשו"ת רשב"א כתב שהוא ר"א בן הרשב"י. וראה בזה בספר אוצר ישראל ערך קליר ועוד.
ואדה"זבשו"ע או"ח ( סח ב) נקט כשיטת הרא"ש ועוד, "שהיה מארץ ישראל מקרית ספר ובימיו היה מקדשים עפ"י הראי' שהרי לא תיקן שום קרוב"ץ ליום שני" כו'. (דא"ג נבאר כי פי' המלה קרוב"ץ הוא כמ"ש הב"י שם שהוא ר"ת קול רנה וישועה באהלי צדיקים.(כלומר, אם ר"א הקליר הי' בזמן מאוחר שבו היו כן נוהגין יו"ט ב' ימים מצד ספיקא דיומא, הרי בל ימלט שהי' מחבר פיוטים גם ליום ב' של יו"ט. ומכך שלא מצינו שום פיוט ממנו על יום ב' דיו"ט הרי זו ראי' מוכחת שר"א הקליר היה חי בזמן שהיו נוהגין בו רק יום אחד – והוא בזמן שהי' מקדשין עפ"י הראי'.
ולכאורה, הנה זה שלא מצינו פיוטים מר"א הקליר ליום ב' של יו"ט י"ל שהוא מסיבה אחרת, ולא מפני שבימיו היו נוהגין רק יום אחד. שהרי גם בזמן שהיו מקדשים עפ"י הראי' היו נוהגים רוב בנ"י ב' ימים ר"ה, כמובא בראשונים ובשו"ע אדה"ז סימן ת"ר, שהרי אין שלוחי ב"ד יוצאין חוץ לתחום ביו"ט.
ואי הוה מצי למימר שרבי אליעזר הקליר התגורר בעיר ירושלים, ומשו"ה נהג רק יום אחד הוה ניחא, (אם לא שבאו עדים אחרי המנחה, ראה שו"ע אדה"ז שם סעיף ד'), אבל הרי מפורש שהיה גר בקרית ספר, שהיא עיר בנחלת בני יהודה כמבואר בספר יהושע, והיא מחוץ לתחום ירושלים לכאורה.
וא"כ גם בימיו היו נוהגים ר"ה ב' ימים. ויקשה מדוע א"כ לא חיבר קרוב"ץ על יום ב'? ולכאורה מוכרחים אנו לומר, שמפני סיבה שהיא חיבר רק ליום א' של יו"ט ולא ליום ב' שהוא רק מצד הספק. ושוב אין ראי' מזה שלא תיקן קרוב"ץ ליום שני לזמן בו היה חי.
Download PDF