היום יום- כה כסלו:

"אאמו"ר הי'. .יושב בסמוך להנרות חצי שעה - לבד מועש"ק שלא הי' מתעכב חצי שעה.."

ויש להעיר ע"ד ההלכה שהרי בנוגע לנרות חנוכה מצינו שיכולים להשתמש גם בפתילות כאלו, שאין מדליקים בהם נרות שבת. וא' הטעמים שאין מדליקים בהם נרותשבת הוא מפני שאין האור והפתילה נמשך יפה וכו' ויוכל להיות מכשול שמא יטה וכו'.

ועפ"ז י"ל שא' הטעמים של המנהג שלא להתעכב אצל הנרות בעש"ק הוא כיון שכנ"ל, בפתילות דנרות חנוכה אין הגבלות כמו בנרות שבת, וא"כ יוכל להיות שלפעמים אין האור נמשך יפה, ולכן כדי להנצל ממכשול שמא יטה וכו' – אין מתעכבים אז.

היום יום- כה טבת:

"…יציאת מצרים איז דער ארויסגעהן פון מצרים וגבולים, און חסידות איז אויף ארויסגעהן פון די מצרים און גבולים פון וועלט. עס איז פאראן א הפרש: יצי"מ איז א ענין פון שבירה און עזיבה, דערפאר איז מען אוועק פון מצרים. יצי"מ פון חסידות איז בירור און תקון…".

ולכאורה יש לחקור דיוק הלשון "בירור ותיקון", האם הם שני ענינים נפרדים היינו שהם שני שלבים או בעצם ענין אחד שמתבטא בב' ביטויים ?

ויש להעיר ממ"ש בספר תניא קדישא פל"ז:

"הנשמה עצמה אינה צריכה תיקון כלל כו' ולא הוצרכה להתלבש בעוה"ז וכו' רק להמשיך אור לתקנם כו' הוא ממש דוגמת סוד גלות השכינה לברר ניצוצין".

והיינו שפתח במילת "תיקון" ומסיים במילת "לברר ניצוצין" והיינו בירורים.

וי"ל שבלשון קדשו של אדה"ז נמצא הפתרון להנ"ל:

בפנימיות ובשרש הדברים "סוד גלות השכינה" הוא ענין בירור הניצוצין וכפי שזה מתבטא במעשה בפועל הוא ענין תיקון [עצמו, העולם וכו').