במשנה (כלים פ"ל מ"ב): "אספקלריה - טהורה", ופירש הרמב"ם מסך שקוף (וכך ברור בתרגום הרב קאפח, וב'שמונה פרקים' הקדמת הרמב"ם למסכת אבות רפ"ז, ובהוצאת הרב שילת שם), וכתב התיו"ט שלפי זה פתרונו בלשון אשכנז ברי"ל, ואילו הרע"ב פירש מראה של זכוכית שהאשה רואה בה את פניה.

התפארת-ישראל פירש כהרע"ב מראה. ועל התוס' יו"ט כתב שזו שגיאה כפולה, שהמשקפיים הומצאו בשנת ה'ס, אחרי תקופת הרמב"ם, והמשקפת הומצאה רק בשנת ה'ת"ס בערך, והשפופרת של רבן גמליאל (עירובין מג, ב) היתה רק מכשיר לחישוב גובה ממרחק, לפי צלעות המשולש (ראה בגמ' ארטסקרול שם), ולדעתו גם הרמב"ם כוונתו למראה, וכן הוא פירוש תיבה זו ביוונית [אבל בערוך השלם ערך ספקלריא הביא המהדיר אחי"ה שהפירוש הוא גם חלון], ומפרש בזה גם מאמר רז"ל שכל הנביאים ראו באספקלריא שאינה מאירה ואילו משה רבינו ע"ה ראה באספקלריא המאירה, שכולם ראו בבואה ומרע"ה ראה אותה ברורה ככל האפשר, עכ"ד.

גם בערוך (ראה ערוך השלם) ערך אספקלריא וערך ספקלר פירש כדעת הרמב"ם. וכן מוכח מויקרא רבה (א, יד) שמרע"ה ראה מתוך אספקלריא אחת (ומצוחצחת) ושאר הנביאים מתוך שבע (ומלוכלכות). וכן משמע ברש"י (סוכה מה, ב) 'מחיצה', ואף שכתב אח"כ 'מראה', כנראה הכוונה למסך שקוף כנ"ל (ועיין ברש"י יבמות מט סע"ב).

ובב"י ושו"ע (או"ח סו"ס רחצ) דן אודות נר שנראה מתוך אספקלריא, והכוונה בפשטות לעששית - מסך שקוף (עיי"ש במשנ"ב וביה"ל. ואדה"ז שם העתיק רק 'עששית'. וראה בשו"ת יביע אומר ח"א או"ח סימנים: ז' יז' יח' וש"נ. וראה ברכי יוסף או"ח סי' רכד סק"א, ובשו"ת הל' קטנות ח"א סי' רדע ובשו"ת שבות יעקב ח"א סי' קפו).

אדמו"ר הזקן בתורה אור ובלקוטי תורה, מד"ה נר חנוכה מצוה להניחה (לג, א-ב), מפרש כדעת הרמב"ם "אספקלריה המאירה" - מסך שקוף (ובאחד המקומות גם ציין לח' פרקים הנ"ל), ולא נכנס לסוגי עדשות כלל, ו"שאינה מאירה" - מראה, כפירוש הרע"ב. וראה בזהר ח"א לג סע"ב אודות אספקלריא שאינה מאירה, דהיינו עששית שמקבלת אורה ממקום אחר.