בא' הקובצים העיר ח.א.ק בכדי לתקן טעות חמורה בקשר לשאלת טל ומטר, ועי"ז יוצא שנכשלים באלפי ברכות לבטלה, אבל באמת הוא טעה טעות חמורה ע"י שלא עיין ושלא דייק בשו"ע. אדה"ז פוסק בשו"ע שלו סי' קי"ז ס"א שמתחילים לשאול טל ומטר ביום ששים מתקופת תשרי, ויום התקופה ויום השאלה מן המנין, ואין מדייקין בשעות, פי', באיזה שעה מהיום חל התקופה. בקיצור שו"ע מובא שזה יוצא ביום 4 או 5 של דעצעמבער, ומאז שנת 1960 הוחל אף ליום 5 או 6 דעצעמבער. ומתחילים להגיד טל ומטר בתפילת מעריב של ליל יום הששים. בשנת ה'תש"ע חל יום תקופת תשרי ביום י"ט תשרי, וממילא יום הששים, שבו מתחילים לשאול טל ומטר, חל ביום ח"י כסלו. תאריך הלועזי של ח"י כסלו, ה'תש"ע הי' 5 דעצעמבער. ממילא מתחילים לשאול טו"מ בתפילת מעריב ששייך ל-5 דעצעמבער, הגם שלפי מנהג אוה"ע היום החדש מתחיל מחצות הלילה, אבל לפי מנהג היהודים היום החדש מתחיל מזמן תפילת ערבית, שזה שייך בכמה עניינים ליום המחרת, כולל התחלת שאלת טו"מ. מאמר המוסגר: השנה חל יום ח"י כסלו ביום ש"ק וממילא נדחה שאלת טו"מ למוצש"ק, ליל י"ט כסלו, ויוצא מזה דין מעניין, ואכ"מ. ע"כ מאמר המוסגר.

הנ"ל העיר שע"י הטעות החמורה נכשל שוב אלפי ברכות לבטלה, גם בזה טעה טעות חמורה. כ"ק אדה"ז פוסק בסי' קי"ז סוס"א שבן חו"ל שנמצא בחו"ל אחרי ז' מרחשוון ושאל טל ומטר, אינו מחוייב לחזור. המקור של זה הוא הרדב"ז, המטה משה ועוד. כידוע שכ"ק אדמו"ר הצ"צ אמר שהמקורות שכ"ק אדה"ז מציין בצדי (בשולי) הגליון הם מכ"ק אדמו"ר הזקן בעצמו. מכל הנ"ל יוצא שכל הספרים, כולל הסידורים, הדפיסו מה שהדפיסו באופן שהכל כשורה ולא צריכים לתקן שום דבר, ועוד שאף א' לא נכשל בשום ברכה לבטלה, אדרבה, אם אחד חוזר התפילה מפני שטעה ושאל טו"מ אז הוא נכשל בכו"כ ברכות לבטלה.