בגליון שעבר הגיב הרב שדב"ל שיחי' על הערותיי לחוברת לדוגמא ג' וטען עלי ש"בכ"מ הדגיש את הסאה מחמת שלא ירד לעומק הדבר". אודה ולא אבוש שגם אחרי הבהרותיו טרם ירדתי לעומק הדבר. כפי שאפרט:

1) הערתי מדוע הדפיסו במהדורה חדשה הכותרות לכל הסימנים הראשונים "הלכות השכמת הבוקר" כאשר לפנינו רק המהדו"ב נקרא כך. ואילו במהדו"ק מחלק בין ג' הסימנים הראשונים שנקרא "הל' הנהגת אדם בבוקר", ואילו סימנים ד ה ו ז נקראין "הל' נטילת ידים"? ומבחינת ההגיון החלוקה במהדו"ק מסתברת כי מסימן ה' ואילך דנים בדיני נט"י (ובמיוחד שכפי שביארתי לעיל, הרי יש הבדל אפילו בדיני הנטילה בין כפי שהוא מבואר בהל' השכמת הבוקר והנהגת הבוקר, לבין איך שמבואר בדין נט"י), ולכן הם חלוקים מהג' הסימנים הראשונים.

על כך השיב הרשדב"ל שיחי': 1) אינו יודע מי כתב הכותרות הללו. 2) לא מסתבר לו הכותרות הללו. 3) לפי הסידור דא"ח נראה לו להכליל הכל תחת כותרת אחת. ומחכתה"ר לא זכיתי לרדת לסוף דעתו, וכי מכיון שאנו מדמים נעשה מעשה? דבר שכזה שהוא שינוי מכל הדפוסים, יש להעיר על כך בפתח דבר או בהערה. ולמה לא נאמר שהכותרת מאדה"ז כמו כל הכותרות, בלי ראיה להיפוך? וההשוואה לסידור אינו עולה לענ"ד יפה, כי הסידור הוא כפי המהדו"ב ששם אכן החליט לתת אותה כותרת גם להל' נט"י (סימן ד), אך לא כן במהדו"ק ששם מפני סיבה (שבוודאי ניתן למצוא סברא לכך) החליט רבינו לחלקם. יתר על כן לשם מה צריך להביא מסידור דא"ח הרי כך כללו כל הלכות תחת כותרת אחת במהדו"ב? ושמא כי חסר שאר הסימנים, אך רואים שגם סימן ד' נכלל בכותרת השכמת הבוקר. זאת ועוד תמוה לענ"ד, להשמיט בכלל כל הכותרת של "הלכות נטילת ידים" שבמהדו"ק - כאילו לא הי' ולא נברא, בלי כת"י או דפוס ראשון?! (ואין לי תח"י הדפו"ר, אך מזה שלא כתב ששם כך, הבנתי שאין שם גירסא כזו, ואם שגיתי בוודאי אשמח לשמוע על כך).

זאת ועוד: כבר ציינתי אז, שבאליהו רבה מכנה לכל השבעה סימנים הללו "הלכות השכמות הבוקר" כבמהדו"ב. ויש להוסיף, שבשו"ע המחבר מכונה כל הז' הסימנים הללו "הלכות הנהגות הבוקר". ומאידך, בלבוש מחלק בין סימן הראשון שנקרא "הל' הנהגת אדם בבוקר" לבין הסימנים האחרים שמכנה אותם "הל' נט"י". (ולענ"ד טעות הדפוס בלבוש והכותרות גם על סימן ב' וג' צ"ל הל' הנהגת הבוקר רק המדפיסים (בדפוס פראג שפ"ג) כתבו כבר בדף ד הל' נט"י, ויש לעיין בדפוסים אחרים) והנה נמצא שבמהדו"ק הלך רבינו לאור הלבוש, לכן חילקם לשתי כותרות, ואילו במהדו"ב (שהשתמש בכתיבתה יותר בגלוי (כי במהדו"ק אינו מזכירו אף פעם, וצ"ע אם אכן שאב ממנו ויל"ע) בספר אליהו רבה) כתב הכותרות כמוהו, ובוודאי המתבונן והלומד ימצא הסיבות לשינוי זה בתוך כל שאר השינויים שבין המהדורות.

ואפילו אם יבאר הדבר באלף ראיות כפי דעתו המסתברת עבורו, הרי בלי כת"י או דפוס אחר, אין לענ"ד שום הצדקה לעשות כך ובפרט בלי שום הערה שכך וכך נעשה, כנהוג אצל כל המהדירים שבעולם.

2) התפלאתי מדוע דוקא על המלים "וכל החיל אשר נגע בלבו" ציינו שמקורו בפסוק, ועל כך כותב כי הוא ביטוי לא רגיל ומשתמש אתו רק לענין תיקון חצות, ולכן הי' מוכרח לציין שהוא ע"פ שמואל. ואין לי טענות למה ציינו כאן, אלא למה לא ציינו גם במק"א כגון הביטוי "קדוש יאמר לו" (סוס"ד מהד"ב) שמקורו בישעי' ואף זה לשון נדירה ויחידית בכל השו"ע. ואף מיתוסף בכך משמעות כשמעיינים במקור כפי שביארתי בגליון שעבר).

3) בחוברת ציינו על מה שכתב רבינו, שבתיקון חצות "יקונן מעט במזמור על נהרות בבל וכיוצא בו" - "כמו מזמור למנצח בבוא". וציינו לתניא פכ"ו. ושאלתי הלא מזמור זה אינו קינה אלא שייך לתשובה כמבואר בתניא וכן בסידורי האריז"ל? וע"כ ענה: "בסידור אדה"ז נכלל למנצח בסידור תיקון חצות". וכי לא ידעתי שאדה"ז כללו בתיקון חצות שלו? והלא כמו"כ הוא בכל סידורי האריז"ל. אך תיקון חצות מורכב משני פרטים. א) קינות ב) תשובה אחרי הקינות, וביחד מהווים תיקון חצות. ובכן שאדה"ז כותב לקונן מסתבר שכוונתו בעיקר לשאר מזמורי קינות. (וזה נוגע למעשה: באם יש לו האפשרית רק לומר שתי קינות האם למנצח חלק ממנו או לאו?) ולו יהא, שאינו מקבל ההסברה, הרי בכל זאת למה דוקא לציין מזמור זה שיש עליו פקפוק? האם רק כדי לציין ל'תניא'? תלי תניא בדלא תניא?!...

4) על דברי אדה"ז שיש ללמוד אחרי תיקון חצות תורה שבעל פה שמקורו בעולת תמיד בשם ה'לבנת הספיר' - כנראה הספר שעל הזהר שהוא לרבינו דוד בן רבי יהודה החסיד נכד הרמב"ן - נימקו העורכים שהטעם שיש ללמוד תושבע"פ דוקא מפני האיסור ללמוד תושב"כ בלילה. וטענתי העיקרית היתה - הלא המקור ללמוד תושבע"פ קדום הרבה (כי ה'לבנת הספיר' הי' בזמן הראשונים) לאיסור המבואר בכתבי האריז"ל שלא ללמוד תושב"כ בלילה? ועל כך עונה "כאן הי' ההכרח לכתוב "אולי הטעם כי אין לעסוק במקרא בלילה" כדי לציין למנהגים ולסידור וכדי ליישב...". ואני בעניי לא זכיתי להבין ולרדת לעומקו, וכי בשביל לכתוב מנהגים וליישב טעמים יש לכתוב טעם שאין לו כל בסיס? והשאלה בתצ"ד מקומו בתצ"ד.

ולבסוף חשוב לי להבהיר, שאינני בא להתנצח כאן ח"ו כלל, אלא לגודל חשיבות הענין הוכרחתי לכתוב עוה"פ, כי הרי המהדורה הזאת תהי' המהדורה הרשמית של חב"ד וקה"ת מעתה ועד עולם.