בגליונות האחרונים שקו"ט במכתב שהובא ב"שערי הלכה ומנהג" ח"ה סי' א, ד"מנהגנו לומר בבית בהשכמה כל סדר ברכות השחר, פי' העקידה, ק"ש (עם פרשה ראשונה - בכונה לצאת ק"ש בזמנה) וסדר הקרבנות וכו' עד הודו, ובביהכנ"ס מתחילים מ"הודו", שלא כמנהג העולם שאומרים ברכות השחר בביהכ"נ, וקוראים רק פסוק ראשון של שמע וכו'".

דבגליון ב' [תתכד] כתב א', "חידוש גדול נוסף כאן, שאומרים בבית את כל הקרבנות עד "הודו", דלכאורה אין זה מתאים עם אמירת "איזהו מקומן" ברבים, ואמירת הקדיש אחרי ברייתא דר"י". ובגליון ג' [תתכה] כתב א', שלכאורה "עטיפת הטלית והנחת התפילין נעשים לפני אמירת "איזהו מקומן" (ראה לוח היום יום), והרי אנו נוהגים לעשותם בביהכנ"ס ולא בבית".

ובגליון ד' [תתכו] כתב א', שהרבי הי' נוהג לומר כל ברכות השחר עד הודו ממש בחדרו הק', "והרי לנו עדות מפורשת וברורה שהרבי בעצמו נהג כפי הנאמר במכתב הנ"ל מנהגינו לומר" עיי"ש באריכות.

והנה, לדידי לא זכיתי להבין כל השקו"ט הנ"ל. ולולי דמיסתפינא הייתי אומר שמ"ש בלוח 'היום יום' (י"ט מנ"א), דמניחים התפילין לפני איזהו מקומן, הנה זהו רק בשביל "המתפללים בארבע זוגות תפילין כך נוהגים" ולא מצינו שיהי' זה הוראה לרבים (וכפי שרואים דמ"ש לאח"ז "אח"כ מניחים תפילין דר"ת . . ולומדים פרק משניות כ"א לפי הבנתו" לא ראינו בזה דנוהגים). ועפ"ז מובן ד'מנהגנו' הוא כמ"ש רבינו "לומר בבית כל סדר ברכות השחר . . עד הודו".

ומה שהקשה בגליון ב', דלכאורה איך יתאים עם אמירת הקדיש אחרי ברייתא דר"י? הנה זהו עבור הש"ץ שצ"ל הברייתא דר"י בביהכ"נ. משא"כ כ"א צ"ל בבית, וכנ"ל, וכפי שכתב הוא עצמו בהמשך וכ"כ בגליון ד' שם.

גם לא הבנתי מש"כ בגליון ד' "מוזר באיזה קלות קובעים הכותבים מהו מנהגינו מנהג חב"ד", והאריך להביא ראי' מכ"ק אדמו"ר, ששמעו מחדרו הק' שאומר כל ברכות השחר עד הודו. הנה על כגון דא א"א להביא שום ראי' כידוע וכמפורסם, וכמ"ש רבינו עצמו (עיין בספר המנהגים - מנהגי חב"ד בתחילתו; תורת מנחם ח"י שיחת י"ד כסלו ה'תשי"ד) ד"מנהגי בית הרב נחלקים לשניים: א) מנהגים כללים - מנהגים שפרסמו ברבים1. ב) מנהגים פרטיים - שנהגו בחשאי". ועפ"ז א"א להביא ראי' ממה שנהג רבינו בחשאי בחדרו הק', ומה גם שברבים בהיותו ש"ץ נהג שלא כנ"ל, וכפי שהו"ע כתב. אולם כנ"ל דמנהג זה לומר "ברכות השחר . . עד הודו בבית" נהי' מנהגינו עי"ז שרבינו כתב א"ז במכתב הנ"ל, וכפי שביארנו לעיל, ולא ע"פ מה שנהג רבינו בחשאי בחדרו.

1) וז"ש בלקו"ש ח"ב עמ' 507 "בשעת מען האט געדרוקט דעם 'היום יום', האט דער רבי מסכים געווען מען זאל מגלה זיין דעם סדר פון לייגן פיר פאר תפילין האט מען עס אפגעדרוקט אין 'היום יום'". אי"ז שזהו נהפך למנהג רבים להתחיל מאיזהו מקומן, רק שלמי שמניח ד' תפילין שייכת הוראה הנ"ל, וכפי שלא נהגנו להניח הד' זוגות תפילין, וק"ל.