בגליון האחרון - תתסו (עמ' 71) נגע הכותב בכמה עניינים הקשורים למהדורה החדשה של ס' החקירה. להלן הערותיי לדבריו.

[א] ב'פתח דבר' למהדורת תשט"ו כותב כ"ק אדמו"ר זי"ע: "סיום ספר זה וחותמו: הרי נת' גם לפי קט שכלי עשרה מופתים על חדוש העולם. ועכ"ז העיקר היא האמונה הפשוטה שהיא טוב יותר וכמ"ש ג"כ הכוזרי תחלת מאמר חמישי. רק למי שלבו נוקפו אזי טוב יותר לעיין בהמופתים שנזכרו כאן משישאר נבוך. כ"כ הכוזרי שם. ועיקר חיזוק האמונה הוא ע"י עסק התורה שהתורה נק' אמת והוא מקור האמונה". עכ"ל.

על כך מעיר הכותב, שלפום ריהטא לא מצא בספר את המשפט הזה, ובפרט לא ב"סיום הספר".

אין תח"י את המהדורה החדשה, אבל במהדורה הקודמת נמצא משפט זה בשלימותו, ככתבו וכלשונו בדף נ' ע"א.

ונקרא בפי רבינו "סיום הספר וחותמו", מפני שמשם ואילך הם ליקוטים שונים, וכן רשימות על ה'מורה נבוכים', שאינם ענין ל"מופתים על חידוש העולם" שהם עיקרו של ס' החקירה.

[ב] ב'פתח דבר' שם כותב הרבי, שס' החקירה נכתב בקשר עם נסיעת אדמו"ר הצ"צ לפטרבורג, והוויכוחים בענייני דת, תורת ישראל, קבלה וחסידות שהיו שם.

על כך מעיר הכותב, שיש לעיין עד כמה שימושיים ה'מופתים' והחקירות שבספר לוויכוחים עם משכילי רוסיא.

למען הדיוק יש להעיר, שבדברי הרבי לא נזכרו "משכילי רוסיא" כלל. ועיקרם של ה'ויכוחים' היו עם נציגי המלוכה.

בין כך ובין כך, לענ"ד השאלה שצריכה להישאל אינה מדת "שימושיותם" של ה'מופתים', אלא הצורך בהם. הרי ברוסיא של אז היתה האמונה שלטת בכל תוקפה, ומי שהיה מוציא מפיו דעות כפרניות נגד חידוש הבריאה או מציאות הבורא וכד', היה מתחייב בנפשו ממש. וא"כ לאיזה ויכוחים הכוונה?

אגב כך יש להעיר, שעל רשימות אדמו"ר לתנ"ך מסופר (בית-רבי ח"ג פ"ה): אחד מנכדיו הרבנים [=נכד הצ"צ] סיפר, שכתבם קודם נסיעתו לפטרבורג למען יהיה מן המוכן אצלו להראות מקור כל דבר מדרז"ל. ומחמת שכתבם בחפזו לא היה מחשיבם כ"כ והיו מונחים אצלו בקצה אוצרותיו. אך במשך השנים התבונן בהם ואמר "הלא הם טובים מאד", ואז התחיל לומר מהם ברבים בתוספת ביאור.

[ג] באשר להערות שבקונטרס 'הצ"צ ותנועת ההשכלה', סבירא ליה לכותב שרוב רובן נכתבו ע"י אדמו"ר הריי"צ, כדמוכח מסגנונן.

ויש להעיר, שעובדה זו מוכחת גם מהע' 2, שבה מכונה אדמו"ר מוהר"ש 'אאזמו"ר', שהיה זקינו של אדמו"ר הריי"צ ולא של אדמו"ר זי"ע.

[ד] בדבר התעודות שנדפסו בשנת 1920, והנדפס בעתון 'איזראעליטישע אנאלען' וכו', הנה הכותב מציין למאמרו של הרה"ח רשד"ב לוין ב'פרדס חב"ד' גל' 4; רוב התעודות שבמאמר זה נדפסו מהעתקתו של ההיסטוריון ש' גינזבורג (ראה שם עמ' 59), והרי הוא זה שכתב את הספר הנ"ל שנדפס בשנת 1920.

במאמר הנ"ל (עמ' 61) נדפס גם תרגום הקטע מאותו עיתון 'איזראעליטישע אנאלען'.